שביל ישראל - מלאכי שביל

היום אנו מארחים שתי מטיילות משביל ישראל,
אנו מתגוררים בשכונה הכי דרום מערבית של הוד השרון,
סמוך לתוואי שביל ישראל שעובר לאורך נחל הירקון מתל אביב  מזרחה לכיוון ירושלים.
בשבתות נוהגים אני ובן זוגי לנסוע בקטנוע לאורך נחל הירקון ולהנות מהטבע שלאורכו.
לעיתים קרובות אנו פוגשים במיטב הנוער שהולך את שביל ישראל, ומזמינים אותם לקפה שאנו מכינים בדרך.
לפני כשנתיים נרשמנו כמלאכי שביל.

עד היום פנו אלינו כ- 6 פעמים אבל אף פעם לא אירחנו את המטיילים, שמסיבות שונות בחרו בסוף לא להגיע. היום אנו מארחים למקלחת ולינה שתי נערות אחרי צבא מגן יבנה חנה ואביב ,שהתחילו את השביל לפני כחודש מצפון ודרום. והיום יום העצמאות הלכו את כל הדרך מחוף הים בתל אביב, לאורך כל פארק הירקון וזכו בארוחות ממונגלות למינהם בדרך ונהנו. 
רן ויותם בני אספו אותן עם שני קטנועים מהירקון הקרוב אלינו, פשוט כבר החשיך וחששנו שיתברבו לאורך הירקון החשוך.
סיקרן אותי לדעת איך הן מתעדות את הטיול וכיצד הן מנווטות האם הן מחוברות לטכנוגיות תקשוב כל שהן, לפייסבוק, טוויטר, מייל, GPS, אבל לתדהמתי הן אמרו לי: "לא, אנחנו ממש רוצות בטיול להתנתק מכל "זה" , להתנקות קצת לעשות משהוא אחר"... הן צועדות עם מפה וספר וטלפונים שנפתחים רק ליצירת קשר עם מלאכי שביל ותיאומים שונים. הן נדהמות ונהנות מהמפגש עם ישראל היפה , ואנשים טובים באמצע הדרך שמפרגנים ,עוזרים ומארחים.
בהצלחה להן בדרכן, וכן ירבו הנוער החרוץ שמכיר את הארץ במאמץ ודרך הרגליים.

טלרפואה

 שימוש אישי בטלרפואה, 
כבר יותר משלושה שבועות שאני מנסה ללא שיפור משמעותי לטפל בפצע בקרסול של בן זוגי.
אתמול, קיימתי מפגש עבודה במרפאת אבן-יהודה (בניגוד לישיבה הרגילה במשרד) ופגשתי במהלך היום אח שעבר קורס  בתחום הפצעים קשיי הריפוי  במסגרת ההכשרות המועברות לאחים ואחיות במאוחדת.
מיד כפגשתי בו התחלתי להתייעץ עמו בנושא הפצע תוך כדי כך שאני מתארת  את הצבעים, הגוונים, העומק, הגודל, המיקום, הכאב, סוג ההפרשה והטיפול אותו אני מבצעת בפצע . במקביל כמובן גם מקטרת על כך שבביקור האחרון של בן-זוגי אצל הרופאה החדשה המתמחה במרפאת רופא המשפחה שלנו, ההמלצות שלה סתרו לחלוטין את ההמלצות והטיפול שלי בפצע. 
תוך כדי השיחה הבזיק בי הרעיון להשתמש בטכנולוגיה הכל כך נגישה, העברת צילום של הפצע במכשיר הטלפון הנייד.  הרי "תמונה אחת שווה אלף מילים"
תוך מספר דקות התצלום הגיע, נפתח ע"י המחשב הרזולוציה היתה מספיק טובה. האח הגדיל את התמונה, הגדיר את סוג הפצע ומצבו, וקיבלתי הנחיות מפורטות לטיפול.
נכון לעכשיו 24 שעות מתחילת הטיפול מסתמן שיפור בתחושות של בן זוגי, החבישה מסוג חבישה מורכבת, הידרוקולאידית שומרת ומייצרת לחות בפצע ויש לפתוח רק לאחר 48 שעות,  מחר נראה את התוצאות.

השימוש בטלרפואה מיושם במאוחדת במרפאות  המתמחות בפצעים קשיי ריפויי. למעקב אחר התקדמות הריפוי וגם ככלי להתייעצות עם אחיות מומחיות בתחום או רופאים מקצועיים ע"פ הנדרש. הכלי שימושי מאוד לאחיות בתחום טיפולי-בית בהם החולים אינם ניידים וקיים קושי להביאם 
אל המומחה במרפאה.
תחום זה של טלרפואה המשלב בתוכו טכנולוגיות תקשוב, ודורש למידה והתמקצעות של הצוות הרפואי, מהווה תחום נוסף מאתגר לפיתוח תוכניות הכשרה ולימוד.
שאלות רבות  בנושא עולות בי מאז אמש בנושא:
 1. איך זה שאני שלומדת את התחום ומכירה את שימושיו,  
     עדיין זה לא טבעי לי  וברור מעליו להשתמש בטכנולוגיות התקשוב הכל 
     כך זמינה של צילום בטלפון הנייד באופן שיטתי ורציף?
 2. מה צריך לקרות כדי שזה כן יהפוך לחלק טבעי בשימוש המקצועי היום יומי?
 3. האם רק לדור הבא ה"ילידים" אלה שנולדו עם המחשב ביד זה ברור מעליו להשתמש בכלים טכנולוגיים 
      אלו, בכל מצב? 
4.  כמה חולים במרפאות ובבתים יכולים להנות משימוש יותר תדיר בטכנולוגיות תקשוב ?
מקווה למצוא תשובות לפחות לחלק מהשאלות בעתיד הקרוב.

בין יום השואה ליום הזיכרון

אתמול חל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, ולפני כשבוע חל יום השואה. 
נחשפתי לסרטים, לטקסים, לשירים, לכתבות ברדיו ועוד...
אבל יותר מכל נגע בי הסרט הדקומנטרי  "התעלומה במכולה הירוקה" בבמויו של טל חיים יופה
ראיתי את הסרט פעמיים בשבוע האחרון ואני ממליצה עליו מאוד.
הסרט עושה חיבור מדהים בין השואה, ליום הזיכרון ומציג באופן מתוחכם ורגיש את מורכבות החיים 
בארצנו.הסרט מספר באופן "בלשי" את קורותיה של משפחה אחת שיצאה מתופת השואה משתקמת
בארץ אבל בשל מלחמה ומחלות כמעט ונעלמת מעל פני האדמה. 
מקווה שהסרט יגע גם בכם:)

ויקירפואה

עברו כמעט שבועיים מאז כתיבת הפוסט הקודם, התחבטתי ממושכות כיצד ואיך להמשיך בכתיבת הבלוג ?

עיינתי ב"חומרים" רבים מאוד שלמדתי ונחשפתי אליהם במסגרת לימודי התואר בחודשים האחרונים.

שוחחתי בנושא עם עמיתים למקצוע, קראתי תכנים רבים ברשת, ולבסוף עלה בי רעיון, אתחיל את הבלוג במתן דוגמא אישית והעלה נושא מקצועי בו אני מתמצאת  לאתר ויקירפואה .

ניסחתי ערך בנושא  חיסון כנגד וירוס RSV הניתן לפגים ותינוקות חולים (מאוד) בגיל של עד שנה במהלך עונת החורף, תחום אותו אני מרכזת ומתפעלת בשש השנים האחרונות במסגרת עבודתי.

כתבתי את הערך, השתמשתי במקורות מידע - הוספתי מניסיוני והידע שצברתי במהלך השנים המתמקד בתחום מיהול ושימוש מושכל בחומר. החיסון מאוד יקר, מגיע לעשרות אלפי שקלים למתחסן לעונה וניתן לאוכלוסיות ייחודיות ע"פ התוויות סל הבריאות ובמימון מלא ע"י  המדינה לאוכלוסיות אלו. שימוש מושכל בחומר מורכב מניהול מועדי החיסון לזכאים, מהול החומר באופן מתוכנן ושימוש מיירבי בכל פלקון שנמהל.

להפתעתי כשנכנסתי לאתר  ויקירפואה להירשם ככותבת הסתבר לי שהאתר פתוח לעדכון ערכים רק לרופאים. מקצועות פרה רפואיים כאחיות , דיאטנים, פיזיוטרפיסטים ועוד נדרשים לשיתוף פעולה עם רופא כדי להירשם ככותבים ולהעלות ערכים לאתר.

התכתבתי ושוחחתי בנושא עם דר' רמי תמיר אחד ממנהלי ומקימי האתר, הוסבר לי שמטרת אתר ויקירפואה הוגדר כ: "מאגר מידע רפואי חופשי,  נכתב על ידי רופאים למען רופאים."  

ראו מצגת של דר' רמי תמיר בנושא אתר ויקירפואה המסבירה את מטרות האתר, השימוש בו, ועוד.

מחד, התאכזבתי, מכך שלא יכולתי להעלות את הערך שכתבתי. אבל לא התייאשתי, ואני מחפשת שותף/ה רופא/ה להעלאת הערך.מקווה לעדכן אותכם בנושא בהמשך.
מאידך, אהבתי את ההגדרה "רופאים למען רופאים", זה בכלל לא ברור מעליו בתחום מקצועי זה שדורש כל כך הרבה שעות עבודה ולימוד, כשהמטרה הסופית היא מומחיות אישית בתחום ספציפי. להתפנות ולחשוב על האחרים ע"י שיתוף ידע באתר מידע שיתופי. (אולי גם תחום הרפואה, מחלחל לאט לאט השינוי של שיתופיות וחוכמת ההמונים).
ובנוסף עלה בי רצון עז.. להקים מאגר מידע שיתופי מקצועי לאחיות שיתן מענה לשאלות שהעלה דר תמיר במצגת ההסבר שלו לויקי-רפואה. (אפעל גם לכיוון זה בקרוב וגן על כך אעדכן אתכם בהמשך). 
אתר ויקי-רפואה מבוסס על אתרי ויקיפדיה המתבססים על טכנולוגיות WEB -2.0.
ויקיפדיה :
מבוססת על שיטה לבניית מאגרי מידע שבהם התוכן נכתב ונערך ע"י כלל הגולשים. ההנחה העומדת מאחורי אתרי תוכן אלה היא שקבוצת אנשים בעלי ידע/מידע בעולם תוכן מסוים והמרגישים שווים וחופשיים יפעלו באופן חיובי ויעיל לשיתופו למען הכלל. בשונה מאתרים מדור WEB 1.0 שנוהלו ופוקחו ע"י מומחים/שליטים היודעים טוב מכולם את התחום בו האתר עוסק.

:Web 2.0

מונח המתייחס לדור השני של שירותי אינטרנט

שכולל אתרים ואפליקציות היוצרים שיתוף תכנים,                     

מידע וידע המועלים לרשת על ידי הגולשים עצמם.

לסיכום:

אין לי ספק שמאגר מידע לאחיות הנבנה ע"י אחיות, ומבוסס על טכנולוגיות WEB 2.0  הוא חיוני ויהיה שימושי לאחיות הן, בקהילה והן בבתי החולים להעברת מידע , שיתוף חוויות, חיפוש מידע מקצועי זמין ואמין. 

כדאי להתחיל ביצירת קשר עם מנהלי ויקי -רפואה, ללמוד מהנסיון שלהם בבנית אתר ויק-רפואה,
וליצור שיתוף פעולה רב מקצועי בתחום.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%91_2.0

"מאיפה באתי ולאן אני הולך"/כת ?! (יוח' ח' 12-30)

בפתיחת הפוסט השני לבלוג, עלה במוחי הציטוט  הנ"ל, המשקף היטב את הצורך שלי להסביר לנכנסים לבלוג מאין אני באה בהיבט המקצועי ולאן אני הולכת.  חברי לקבוצת הלימוד במכללה כמעט כולם מורים הבאים ממערכת החינוך על גווניה ומגזריה השונים.  

סיימתי את לימודי כאחות מוסמכת ב1983 בביה"ס לאחיות וולפסון חולון במסגרת העתודה האקדמית, בצבא שרתתי במדריכת חובשים בחדרי מיון, בהמשך עברתי קורס אחיות חדר ניתוח. תמיד נמשכתי לצד הטכני של המכשור הרפואי, אבל חדר ניתוח היה מידי טכני עבורי, היה חסר לי המגע האנושי והאישי עם המטופלים.

עברתי לעבוד ביחידה לטיפול נמרץ ניתוחי לב בביה"ח תל- השומר. במהלכם סיימתי לימודי תואר ראשון והתמחות בטיפול נמרץ.

במסגרת עבודתי הדרכתי סטודנטים לסיעוד, תלמידים בקורסים על בסיסיים, ואחיות חדשות ביחידה. העבודה ביחידה לטיפול נמרץ ניתוחי לב הייתה בעבורי חוויה מקצועית מדהימה הן בהיבט האישי מקצועי והן בהיבט החברתי, היינו צוות מגובש מעין יחידה מובחרת שכזו שמבצעת את תפקידה עם תחושת שליחות.

בשנת 1997 נאלצתי לעזוב את עבודתי כאחות בשל התפתחות אלרגיה ללטקס, שהוא המרכיב העיקרי בכפפות הטיפול החד- פעמיות שנכנסה לשימוש באופן מסיבי עם התפתחות המחלות הזיהומיות המדבקות איידס (HIV)  ודלקת כבד נגיפית מסוג B וC והמודעות לבריאות העובד.

עמדתי בפני שוקת שבורה, מאין "אסון מקצועי". מה אעשה עכשיו מקצועית היכן העבוד ?!, כמות התחומים בהם יכולתי לעבוד כאחות ירד באחת ל- 0.  כל דבר שחשבתי עליו במישור המקצועי נראה לי לא מספיק משמעותי, הרי אין עבודה יותר חשובה מאשר לטפל להדריך ולתמוך, במטופלים ובני משפחתם במצבים הכל כך מורכבים פיזית ורגשית במהלך שהותם ביחידה לטיפול נמרץ ניתוחי לב.

אבל החיים חזקים ממשברים...... 

עברתי לעבוד כמתאמת מחקר ביחידה לחשיבה קלינית במכון המחקר ע"ש גרטנר השייך למשרד הבריאות, שם החל הקשר היותר אדוק את עולם טכנולוגיות מחשוב ויישומיו.

תפעלתי מחקר קליני - שעסק בפיתוח כלי (שאלון) להערכת איכות חיים בחולים במחלות כרוניות שונות. במחקר הועברו כ- 14 שאלונים לכ-2000 חולים. המחקר כולו התנהל באופן ממוחשב  בעזרת עשרה מחשבים ניידים ותוכנה ייעודית על בסיס DOS.

משנת 2006 אני עובדת בקופ"ח מאוחדת  כרכזת הדרכה ופיתוח מקצועי לאחיות, במהלך השנים נחשפתי ועסקתי בטכנולוגיות מחשוב שונות, לקידום ההדרכה ועבודת אחות הקהילה.

לדעתי פיתוח למידה מתוקשבת במערך מרפאות ארצי הוא כלי נדרש, ראשית לשיתוף הידע הנצבר והמתפתח בכל מרפאה ומרפאה, שנית לשימור ומעקב אחר הטמעת ידע שהועבר ושלישית לעדכון תחומי ידע חדשים השזורים בהתקדמות ופיתוח תרופות, חיסונים, טכנולוגיות טיפוליות ועוד נושאים המשולבים בעבודת אחות הקהילה והתמקצעותה.

לשם פני מועדות, להכרות מעמיקה עם תחום טכנולוגיות תקשוב ולמידה ושזירתם בעבודת אחות הקהילה כ"עמוד שידרה" של ידע מקצועי שיתופי לכל דורש.