רשומה מסכמת לקורס כתיבת בלוג

אוסף תוויות הבלוג הוכן בתוכנת wordle

כתיבת הבלוג הינה חוויה לימודית מעשירה ומאתגרת גם במובן המקצועי, שקרבה אותי לתחום התקשובי, תקשורתי, ואילצה אותי להחשיף  ולהיכנס לעולם ה Web 2.0.  אבל עדיין לא חשתי מספיק "נח" בלפתוח את הבלוג לרשתות החברתיות.
חשוב לי לציין שללא ספק חוויה לימודית זו לוותה במועקת החובה של כתיבה בכל שבוע והרצון ל"ייצר" משהו חדש מעניין משמעותי ובעל ערך מקצועי המיישם ומקדם את הלמידה בתואר.
עדיין לא החלטתי עם אני שמחה שמשימה זו הסתיימה, או לא! סביר להניח שאינרציית העבודה, הלימודים וחיי היום יום יידחו את המשך הכתיבה בבלוג . מקווה כן מתי שהוא לכתוב בלוג יותר אישי ומקצועי.              
לדעתי כתיבת בלוג היא אמירה מקצועית משמעותית בעולם התקשובי, וחשוב שכל העוסקים בתחום,  יכתבו בלוג כזה או אחר המקדם את התחום ופותח אותו בפני האחרים    "אם אתה לא שם אתה לא קיים" (אולי הגזמתי קצת??!!:)).
נהנתי מאוד מהתגובות שקיבלתי על הפוסטים השונים והם אלה שנתנו לי תחושת ביטחון שמה שאני כותבת נוגע בעוד אנשים ומעשיר אותם במידע.
אני מצרה על כך שלא הצלחתי למקד את הבלוג לעולם תוכן מקצועי ספציפי יותר ולתחושתי הוא מבוזר מבחינת תוכן הכתיבה. הגורמים לכך הם לדעתי ההנחיות לכתיבת הבלוג שלהבנתי דרשו רפלקציה  רציפה על תהליך הלמידה לתואר, ושנית תהליך ההתמודדות האישי שלי עם הלמידה לתואר והצורך למצוא את החיבור, להשיק ולהקיש  בין מה  שנלמד במהלך הקורסים השונים לעולם המקצועי שלי.
לדעתי הנחיות המנתבות מראש את  כתיבת הבלוג גם לעולם תוכן מקצועי ספציפי וגם  לעולם התקשובי יכולות למנף את הכתיבה לחוויה לימודית מעשירה מאוד הממקדת, מפתחת וממקצעת את הלומד במהלך התואר. 

המלצה חמה "אתר קביים" אתר הסטודנטים למקצועות הבריאות

הפוסט האחרון לבלוג לימודי זה, התלבטתי ממושכת מה להעלות מתוך כל הנושאים האתרים הפורטלים הכתבות והמאמרים שקראתי ואספתי לעצמי בחצי השנה האחרונה כדי להעלות לבלוג תוך הוספת התיחסות האישית שלי . בחרתי באתר "קביים".

בחרתי להציג את האתר הזה ממספר סיבות:
1. מבין האתרים/פורטלים הבודדים הקיימים קיום בעברית למקצוע האחות/סיעוד. 
2. ההתייחסות ללמידה והדרכה בכל רמות המקצוע. משלב הסטודנט ועד להתמקצעות ספציפית.
3. היקף החומר הלימודי הקיים בו,  בתחומים רבים.
4. הנגשת אתרים פורטלים, עמותות מקצועיות בתחומים מקצועיים ובריאותיים וחינוכיים רבים.
5. היקף המידע הקיים בו ומהימנותו.

6. ובנוסף מנהלת האתר ד"ר חנה צפריר היא אחות, מנהלת בית ספר לאחיות ובעלת השכלה בתחום חינוך תקשורת ומידע , שניכר באתר גם החזון שהיא מובילה בתחום השימוש באתר אינטרנט מקצועי אינטרדציפלינרי ככלי ללימוד והנגשת מידע לכל מי שחפץ ומתעניין בתחום הסיעוד ותחומי בריאות אחרים לשימוש וצפייה.   

לדעתי האתר יכול להשתדרג משמעותית באם ישולב בו מעבר לדור השני של שירותי האינטרנט  Web 2.0, ויכלול אתרים טכנולוגיות ואפליקציות המאפשרות לגולשים יצירה ושיתוף של תכנים ומידע המועלים ע"י הגולשים.

חברתי הטובה לא אחת מתשע .

חברתי הטובה גילתה בשבוע שעבר גוש בשד. קיבלתי ממנה טלפון מלחיץ בעשר בלילה,
 יש לי גוש בשד!!!. כשהיא ממש לחוצה, מתארת כבר סרטי אימה, מלחיצה את הסביבה ועוד ועוד...
הסברתי לה את המעט שאני יודעת בנושא, ושאלתי אותה האם ביצעה ממוגרפיה כפי שמומלץ לכל אשה
מעל גיל 50, לא היא ענתה לי, האחות במרפאה אמרה לי לפני מס' חודשים,שמעל גיל 50 מומלץ לבצע,
אבל עדיין לא הספקתי?!!
לאחר השיחה הראשונית, רצתי לקרוא באינטרנט בנושא וללמוד קצת יותר.וכמובן עולה מידע רב בנושא.
חברתי עברה בדיקת רופא, ממוגרפיה, ביופסיה והתגלה שהגוש אינו סרטני, חברתי הטובה לא אחת מתשע . 
חשוב!! שכל אשה תדע
- שלבדיקות המניע יש חלק משמעותי ביותר על השמירה על בריאותנו.
- ששיעור ההישרדות בגילוי מוקדם עומד על 90% ויותר.
- בקופות החולים בישראל מאפשרות לכל אישה מעל גיל 50 לבצע ממוגרפיה ללא תשלום וללא הפניית רופא.
- בממוגרפיה יכולה לגלות בין 70-90% ממקרי סרטן השד תלוי במבנה רקמת השד.
- הסכנה שבקרינה עקב ממוגרפיה היא זניחה ביותר לעומת שיעור הצלת חיים!

המלצות האגודה למלחמה בסרטן בישראל לגילוי מוקדם ולמניע של סרטן הדש:
- החל מגיל 20 –"הכירי את שדייך". כלומר ביצוע בדיקת שד עצמית אחת לחודש.
- בדיקה ידנית של השדיים "חשוב שתתבצע על-ידי רופא המנוסה בבדיקה ידנית" אחת לשלוש שנים.
- מומלץ לנשים לבצע ממוגרפיה מגיל 50 אחת לשנתיים.
- מומלץ לנשים בסיכון גבוה לבצע ממוגרפיה מגיל 40 אחת לשנה או לפי המלצת רופא מטפל.
- לנשים בסיכון גבוה מאוד (נשאיות גנטיות) מומלץ MRI תקופתי.

סרטון הדרכה לבדיקת שד עצמית - "הכירי את שדייך"
בדיקה עצמית לכשעצמה, לא הוכחה כשיטה יעילה לגילוי מוקדם של סרטן השד, אולם על כל אישה להכיר את שדיה החל מגיל 20, בכדי שתוכל להבחין בשינויים מחשידים שיש להפנותם לבדיקת רופא והמשך ברור.

ושוב התגלה המרחב האינטרנטי כמקור מידע עצום שיש לברור מתוכו את העיקר, הבאתי כאן את ההנחיות המומלצות למניע שלכל אשה מומלץ לבצע.

לקריאה נוספת
- האגודה למלחמה בסרטן - מידע כללי על סרטן השד - בעברית

- אחת מתשע - כל מה שנוגע בסרטן השד נוגע לנו.
- מניעת סרטן שד - אתר ביה"ח מיוקליק ארה"ב.
- חוזר משרד הבריאות -  מניעה וגילוי מוקדם של מחלות סרטן.

סיעור מוחות מקצועי לפיתוח לומדה

כבר תקופה ארוכה שאני מנסה לקדם פיתוח לומדה מקצועית לאחיות בארגון. מצורף בסיס חשיבה לפיתוח לומדה בנושא חיסונים לאחיות הקהילה, המסמך הוא ראשוני,ומהווה בסיס למפגשים מקצועיים עם חברות המתמחות בתחום. 
חוויה מרתקת היה לגבש את המסמך ולהשתמש במידע שלמדתי במכללה ועוד בבניית מסמך ראשוני זה.
בתקווה שאכן יקודם הנושא ויהווה פתח לבניית תשתית לפיתוח לומדות וניהול למידה של האחיות ועובדים אחרים בארגון.

גיבוש תחום מקצועי לפיתוח לומדה ממוחשבת להדרכת אחיות

פיתוח לומדה כולל :

-          תכני למידה –

-          מערכת ניהול למידה מרחוק – LMS - Learning Management System, רישום משתתפים, הגדרת פעילות, ועוד

-          הדרכה הנחיה ועידוד השימוש במערכת

-          ניהול ופיקוח הלמידה, הפקת דוחות, מסקנות וביצוע שינויים בהתאם.

ניהול הלמידה בארגון :

-          מטמיעי למידה בשטח – מתן תמיכה טכנית, עידוד לשימוש ועוד ללומדים

(נחשב כגורם חשוב להצלחה בשימוש בלומדה) 

עלות פיתוח לומדה תלוי:

-          מס' שקפים למצגת , מס' מסכים לתוכן

-          מידת האינטאראקטביות של המסכים

-          לומדה אחת שווה לרוב 25 מסכים (לא כולל מסכי פתיחה וסיכום)

1 שעת למידה מקוונת = ל3 שעות למידה פרונטלית

חשוב (רצוי) שנושא לימוד ללומדה יכלול:

-          נושא אטרקטיבי שניתן ליצור תוכן מעניין ויזואלית

-          תחום בעל חשיבות רבה ("שהשטח יאמר תודה")

-          רלוונטי לאוכלוסיית לומדים רחבה

-          לומדה תיתן יתרון על למידה בשיטה אחרת באותו התחום

-          נושא שניתן לבנות בשלבים (פרקים) וכל תקופה להוסיף תחום

-          שימושיות גבוהה

-          מסוכנות גבוהה 

ללומדה אין להכניס נושא:

-          תוכן רב טקסט ארוך

-          לומדה אינה ספר

פיתוח לומדה דורש ליווי של ממוחה תוכן

התחום שנבחר לפיתוח לומדה חיסונים :

תכנים שעלו בתחום החיסונים בשיעור מוחות שיש לקחת בחשבון בפיתוח הלומדה

-          מבוא תאורטי – סוגי חיסונים , סביל, פעיל, חי מוחלש, טוקסינים, הנדסה גנטית

-          טכניקות חיסון – אופן הזרקה

-          שינוע חיסונים

-          אחסון חיסונים

-          סטיגמות על חיסונים

-          הוראות נגד כלליות

-          תופעות לוואי – מקומיות, כלליות

-          תגובה לחיסון – הלם אנפילקטי, סינקופה

-          מתן חיסונים

-          טווח מתן בין חיסונים

-          גיל מינימום – גיל מקסימום

-          חסיפה לטמפ' חריגה

-          השלמת חיסונים – כיצד נעשה

-          מסרים חשובים על חיסונים

-          מסר מרכזי בנושא חיסונים – דגש על "חולשות"

-          שאלות תירגול תמונות

-          פרק - הסבר על כל חיסון וחיסון

-          הסבר על תדריך החיסונים

-          בטיחות האחות במתן חיסונים

-          בטיחות המטופל במתן חיסונים

-          ניהול סיכונים

-          תיעדו רישום ודיווח על מתן חיסון

-          הסבר למתחסן/הורי המתחסן

-          פנקס החיסונים

-          מניעת טעיות במתן חיסונים – דגש על טעיות שקורות הרבה

-          תגובות וסיבוכים

-          חיסון במצבים מיוחדים

-          הענות לחיסונים

-          חיסוני מטיילים

-          תבחין חיסון

-          חיסוני עובדי מערכת הבריאות

-          טיפים למתן חיסונים - חרדה מחיסונים ילד/מבוגר/הורה

-          הדרכה על חיסונים – ילדים/מבוגרים/הורים

דגש תוכן בלומדה על חיסונים יכלול:

-          רקע תיאורטי

-          ניהול סיכונים                         

-          טכניקה הזרקה וחיסון

הלומדה תפותח בדגשי חשיבה:

-          לימדה של אחות "חדשה"

-          שמירת גבולות תוכן להתמקד לא להרחיב

-          לומדה מודולארית פיתוח בשלבים - כל רבעון יוכנס פרק חדש בתחום

-          הכנסת השלב הראשון בלומדה  יכלול את כל פיתוח ניהול הלימוד מרחוק –ע"פ צרכי מערך האחיות

חוויית גילוי ספר עיון בפורמט דיגיטאלי

השבוע בשיעור הערכת טכנולוגיות מידע וידע - המועבר ע"י דר' ליאת אייל ,הומלץ לנו לקראת הכנת עבודת הסיכום לקורס על הספר:מחקר פעולה-הלכה ומעשהזיקות פילוסופיות בין מחקר פעולה לבין פרדיגמות המחקר האיכותי -אסופת מאמרים בעריכת דלית לוי. 
כדי להתקדם גם בעבודה זו לסמסטר זה, רצתי לסיפריית המכללה לקחת את הספר,ביקשתי מהספרנית את הספר, הפנתה אותי למדף המתאים בספריה וציינה"טוב שבאת עכשיו זה העותק האחרון שנותר מבין השלושה שקיימים בספריה", ניגשתי למדף במקביל הגיעו סטודנטים נוספים מהקורס לחפש את הספר.
עיינתי בספר בחדווה נראה לי שיעזור מאוד בבניית העבודה הנדרשת בקורס אבל יותר מזה נראה מתאים לעבודתי וחשוב שיהיה בספרייתי, מידע חיוני ושימושי לא רק במסגרת הקורס.
בהחלטה משותפת של חברותי לקבוצת הלמידה סוכם שנסרוק את הפרק הראשון, כדי שיהיה לנו זמין (שלא נהייה תלויות בספרייה) ומי שתרצה תדפיס. אכן הפרק נסרק (גזל לא מעט זמן) וגם הדפסנו (מלא נייר),ואם סיום הפעולה מגיעה הודעה הספר קיים בגרסה מקוונת כספר מקוון דיגיטאלי, 

מחקר פעולה-הלכה ומעשה- זיקות פילוסופיות בין מחקר פעולה לבין פרדיגמות המחקר האיכותי -
אסופת מאמרים בעריכת דלית לוי - 2006

הספר מופיע באתר מכון מופ"ת, ספרים דיגיטאלים:
הספר מופיע בממשק אלקטרוני נח לשימוש , המאפשר דפדוף וקריאה בספר, פריסת העמודים במספר צורות בעמוד יחיד או עמודים כפולים, הגדלה והקטנה של התצוגה. בנוסף קיימים יתרונות נוספים כגון: מנוע חיפוש הכולל חיפוש טקסטואלי וחיפוש רכיבי מידע בתוך ספר מסוים או בכל הספרים המוצעים; מצג תוכן עניינים של כל כרך, אפשרות שמירה, הדפסה ושליחת קישור בדוא"ל. 
ממליצה לכם, שימוש מהנה ופורה !

מעניין איך תהייה חוויית הכתיבה עם הספר המקוון במהלך הכתיבה של העבודה בקורס.

תגובה ועוד תגובה ועוד תגובה, מישהו קורה את הבלוג שלי :)

תגובה חדשה ועוד תגובה חדשה ועוד תגובה חדשה..... משב של תגובות התקבל השבוע לבלוג שלי.

מצאתי שותפים לדעותיh. לעיתים חשבתי שאולי זו בעיה? אף אחד לא מתנגד לנושאים שכתבתי? אין עם מי להתווכח?! אף אחד לא מקשה עליי!!
תהיתי האם זה מה שקורה גם לאחרים? האם מרבית התגובות בבלוגים הם אוהדות, מסכימות עם הנכתב בהם? האם זה אופייני רק לאלה ש"מאלצים" אותם להגיב במסגרת לימודים? אולי זו שכבת הגיל היותר בוגרות, שלא צמחה לתוך הכלים והשפה המתוקשבת? מעניין ? עוד חומר למחשבה?
אבל לעיניננו - מרבית התגובות התקבלו לפוסט העוסק בחיסונים וצדק חברתי, שמחתי מאוד על כך שזה הפוסט ה"פופולרי",מפני ש:
1. בפוסט הזה הצלחתי לשלב סוף סוף היטב את התחום המקצועי שלי----- נושאי הלימוד בתואר----- והכתיבה בבלוג
2. הנושא של החיסונים וחשיבותם חשוב לי ואני מנסה לקדם אותו מקצועית (כבר כתבתי על כך בפוסט המדובר)
יותר מכל התרגשתי מהפוסט של שרונה (ממש הצתמררתי שקראתי אותו לראשונה)

"שמי שרונה, אני לומדת תואר שני, ניהול וארגון מערכות חינוך. במסגרת קורס תקשוב התבקשנו ע"י ד"ר גילה קורץ להיכנס לבלוגים ולהגיב.
אני אמא לשלושה ילדים בני 12,8 ו-1.5 בני הבכור נדבק באבעבועות רוח, בערך בגיל 3 באופן קל. כשנולד בני האמצעי התחילו לחסן נגד אבעבועות באופן פרטי. אני חשבתי שזאת מחלה קלה ולכן לא חיסנתי אותו. בגיל 6 הוא חלה באבעבועות .לצערי, זה הסתבך והוא היה מאושפז במשך שבוע בבית חולים (בבידוד). אני גיליתי שבוע קודם שאני בהריון, לא נמצאו אצלי הנוגדנים בדם למרות שחליתי בצעירותי ולכן במשך כשלושה חודשים הייתי במתח...ופעם בחודש עשיתי בדיקות דם על מנת לבדוק שלא נדבקתי .
החוויה שעברנו השאירה הרבה "צלקות" לבני ולי, ולימדה אותי שאין דבר כזה מחלות קלות וצריך להתחסן על מנת להגן עלינו ולהגן על כלל האוכלוסייה. לכן, את ביתי בת השנה וחצי חיסנתי את כל החיסונים.
הסרטון שהצגת מסביר יפה מאוד את הנושא. חבל, שלא מפרסמים אותו יותר(באמצעי תקשורת, עיתונים, כשמחכים בתור לרופא וכו') אני בטוחה שאם הייתי רואה אותו לפני מספר שנים, זה היה חוסך לי את כל החוויה האישית שלי. החוסר ידיעה גורמת לאנשים לא להתחסן!!
יישר כח!
שרונה"
תוגבה זה הוא דוגמא אמיתית "סיפור מקרה" כאילו בהזמנה הממחיש באופן מלא מה קורא עם לא מתחסנים בזמן ע"פ לוח החיסונים של משרד הבריאות.

קורס בפיסבוק - לאן דוהרת רכבת ההרים הזו...

בקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב  בלמידה: היבטים בינלאומיים" - המועבר ע"י המרצה דר' חגית מישר-טל , הפייסבוק מהווה הידיעון והבמה להעלאת התוצרים של הקורס.
ביום המקוון - קיבלנו תרגיל מורכב הדרש ניתוח השוואתי בין מאמר, ו/או מצגת ו/או סקר כתתי שבוצע 
בגוגל דוקס על השימוש באינטרנט. נדרשנו להעלות את התוצר לפייסבוק ובנוסף להגיב לשני תוצרים
שהעלו חברינו לקבוצת הלמידה.
מדהים היה לראות, לקרוא ולעקוב אחר קצב העלאת התוצרים והתגובות שבאו אחריהם.
קשה היה לעקוב אחרי המידע באופן שיטתי ומובנה,  סוף סוף מצאתי פוסט מעניין, חזרתי לחומר 
הבסיסילקרוא כדי להגיב באופן מושכל, אופס... חזרתי והפוסט כבר טפוס, התקדם הלאה ומישהו זריז ממני הגיב לפני,  תחושת מרוץ ותנועה בתוך רכבת הרים אחזה בי. 

מה למדתי מהתרגיל המקוון:
1. קיימים אין סוף דרכים לניתוח חומר  פשוט, מילולית וגרפית.
2. קיימים בקבוצת הלמידה אנשים רבים ודעות רבות.
3. קיימת חזרה על החומרבהיבטים שונים.
4.הדיון הוא דיון מפוזר, ובעצם לא מגיע לעומק.
5. אני זוכרת היטב מהחומר את התחום אותו אני ניתחתי.
6. תחושת בדידות ודרך לא ברורה לאן אני הולכת מה המטרה בכל זה
לסיכום: חוויה לימודית מעניינת שחשתי בדידות בתוכה ולעיתים רציתי לשמוע/לקרוא את המרצה יותר
כמחוונת ויוצרת  סדר בתוך התהליך. התחושה הזו מלווה אותי גם בשימוש חברתי שלי בפייסבוק,
מה קורה כאן ?!מה זה קשור?! למה זה שייך?! מי זה מגיב?!
אין לי ספק שאנשים המשתמשים בכלי זה יותר ממני, חשים נח גם במרחב הלימודי האין סופי שקיים 
במדיה זו. תהיתי קצת בנושא וחיפשתי חומר תאורתי בנושא הלימדה בפייסבוק אהבתי את מאמרם של
אברום רותם ועידית אבני, הפייסבוק  2102 בחינוך - "לחשב מסלול מחדש" ינואר 2102   
המציג את מורכבות השימוש בכלי בקרב תלמידים ומורים, ולמרות המורכבות ממליץ להשתמש 
בכלי זה ללמידה, אם הגדרת מטרות ברורה והקפדה על ההזהרות הנדרשות בקרב ילדים.

ביצוע חיסונים עוד נדבך חשוב לצדק חברתי

היום נפטר חייל צהל מדלקת קרום המוח, כמה מיותר למות במאה ה-21 ממחלה שיש לה חיסון.
איני מצויה בפרטי המקרה שגרמו למותו של החייל, אבל לדלקת קורם המוח יש חיסון, החיסון נמצא בשגרת החיסונים של מדינת ישראל וניתן לתינוקות ולחיילים ביום הגיוס. כבר מספר שבועות אני מתכננת לכתוב על נושא החיסונים בבלוג, בימים אלה אנו נערכים במאוחדת לקראת חיסוני החורף הבאים עלינו לטובה :) חיסוני החורף כוללים: שפעת, דלקת ראות וחיסוני RSV לפגים. ושוב כמו בשנים עברו אנו דנים בשאלה כיצד ניתן להעלות את ההענות לביצוע חיסונים בקרב האוכלוסיה?בכדי לענות על שאלה זו התחלתי לחפש חומרי הסברה המסבירים על חיסונים בכלל וחיסוני החורף הפרט. מצאתי חומרים רבים באינטרנט בנושא, אבל מבין כל החומרים שמצאתי התרשמתי מאוד מהרצאתה של דר' לנדסמן קרן VAXX OF VAXX ON רופאה המתמחה בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה. הרצאתה עוסקת בנושא החיסונים מסבירה למה ואיך מחסנים, איפה האמת בטיעוני המתנגדים לחיסונים, ומה האמת מאחורי המחלות "הקלות" שנגדן מתחסנים. ההרצאה נתנה בפאב "אומה-בר" במודיעין במסגרת "ארגון הספקנים בישראל " הפועל למען קידום חשיבה ביקורתית ומבוססת ראיות בישראל.

דר' לנדסמן מסכמת את הרצאתה שמטרת החיסונים היא להגן על הסביבה, ובעיקר על אוכלוסיות חלשות באוכלוסיה תינוקות וקשישים מפני מחלות "קלות" שללא חיסון עלולות להפוך לקטלניות וזו חובתנו כחברה להגן
על החלשים באוכלוסייה.
לדעתי קיימת בורות באוכלוסיה והמון המון דיסאינפורמציה, דעות קדומות, מיתוסים ופרנויה (גם ברשת האינטרנט) לגבי חיסון ילדים בכלל וחיסון מבוגרים בפרט.
ואולי על כך עלינו במאוחדת לשים דגש כשאנו חושבים על דרכים להעלאת ההענות לחיסון, להעלות את הידע בקרב האוכלוסייה ידע מבוסס ראיות בהבנת מהות החיסון והשלכותיו לאורך זמן על הפרט והאוכלוסיה כולה.
ההרצאה המצולמת ארוכה כ- 61 דקות, לדעתי חשוב לצפות בהרצאה כולה להבנת הנושא וחשיבותו. לעזרת הקוראים בבלוג והצופים בהרצאה חילקתי את הנושאים בהרצאה ע"פ זמנים ונושאים. בשבוע שעבר בשיעור של דר' ליאת אייל "הערכת טכנולוגיות מידע וידע" , למדנו את הנושא של שילוב סרטים בלמידה, באחד השקפים צויין: חשוב לזכור " שילוב סרט בהוראה לעולם לא מסתיים בהקרנתו" בתקווה שההסברים בבלוג הלינקים והחלוקה לזמנים יוסיפו להבנת הנושא.

- מקורות מידע על חיסונים: דקה 01:00
- מבוא על חיסונים: דקה 02:30
- תופעות לוואי של חיסונים: דקה 05:30
- בריאות הציבור מה זה: דקה 09:30
- שפעת: דקה 18:00
- הקשר בין חיסונים ואוטיזים: דקה 20:30
- מחלות "קלות" וחיסונים : דקה 26:20
- חצבת : דקה 27:50
- דלקת קרום המוח: דקה 35:00
- טטנוס: דקה 37:00
- אדמת: דקה 42:00
- שעלת: דקה 46:00
- אבעבועות שחורות: דקה 49:00
- פוליו שיתוק ילדים: דקה 50:30
- תחלואה בישראל שנת 2012: דקה 54:00
- סיכום: דקה 59:00

חוויה לימודית בהמשכים - שלב ג'

השתתפות והצגת יחידת הלימוד בכנס בין-לאומי למצוינות בחינוך:

הצגנו את יחידת הלימוד ב- 10/07/2012 בפנל שעסק בתחום הלמידה מרחוק E-Learning , בפנל הוצגו 5 תחומי לימוד שונים מהארץ ומהעולם(ממדינת טיוואן).
ניכר היה שהיחידה שלנו מורכבת ונעזרת בישומים ממוחשבים רבים וכלים מתוקשבים ברמה גבוהה  מעולם ה- WEB 2.0.
חבל שההצגה שלנו ושל המורים האחרים בפנל הייתה בפורום מצומצם כל-כך, לדעתי חשוב לחשוף את הנושאים ותוכניות הלימוד שהוצגו בפנל בפורום הרבה יותר גדול ואפילו ליצור מאגר מידע  שיתופי שיצור יכולת לשיתוף התכנים בין מורים בין בתי ספר וגם בין מדינות. הדבר יקדם את החינוך המתוקשב באופן ניכר.
אין ספק שהמצגות שהוצגו מישראל בפנל בלטו באופן משמעותי בחשיבה היצירתית של המורים והדרישות מהתלמדים והציגו תוצרים מרתקים.
כאחות המשתתפים בכנסים מקצועיים בתחום הבריאות ועושה מאמצים ניכרים גם להציג בהם, נהנתי מאוד מהחוויה של כנס מעולם תוכן אחר ובין לאומי.
הצטערתי מאוד על כך שלא יכולתי לבלות עם השותפות שלי לקבוצת הלימוד יותר בשל התחייבויות קודמות במסגרת העבודה.

חוויה לימודית בהמשכים - שלב ב'

יחידת הלימוד התקבלה להצגה בכנס בין לאומי למצוינות בחינוך
יחידת הלימוד האינטר-דסיפלינארית (שהצגתי בפוסט הקודם) בנושא - ראיה ועיוורון התקבלה להצגה
בכנס הבינלאומי למצוינות בחינוך תאוריה-מחקר-מעשה
שהתקיים בירושלים בתאריכים 09-12 ליולי 2012 להרצאה של 20 דקות בסשן שעסק ב- E-Lerning, למידה מרחוק.
תמונת הדף בה שובצה הרצאתנו:


עבודת ההכנה להצגת יחידת הלימוד בכנס דרשה מהחברות לקבוצת הלמידה חשיבה משותפת, פיתוח היחידה ושימוש בכלים מתוקשבים אינטרנטיים נוספים מסוג WEB 2.0.
להצגת היחידה השתמשנו בכלים אלה:
1. העברנו את היחידה מאתר המכללה לאתר שבנינו ב- Google Sites
2. בחרנו להציג את היחידה בעזרת מצגת בפורמט PREZI

1 Sight and blindness in the technological age on Prezi

 מבחינתי זו הייתה הפעם הראשונה שהשתמשתי בכלים אלה ואין ספק שהשימוש בהם ובמיוחד בתוכנת PREZI להצגת מצגות הייתה חוויה חדשה לגמרי, המציגה את התוכן באופן דינמי ומשתנה ע"פ פני משטח ענק.
בשני הכלים האלה ברצוני להשתמש בעבודתי בקרוב במסגרת עבודתי.