תגובה חדשה ועוד תגובה חדשה ועוד תגובה חדשה..... משב של תגובות התקבל השבוע לבלוג שלי.
מצאתי שותפים לדעותיh. לעיתים חשבתי שאולי זו בעיה? אף אחד לא מתנגד לנושאים שכתבתי? אין עם מי להתווכח?! אף אחד לא מקשה עליי!!
תהיתי האם זה מה שקורה גם לאחרים? האם מרבית התגובות בבלוגים הם אוהדות, מסכימות עם הנכתב בהם? האם זה אופייני רק לאלה ש"מאלצים" אותם להגיב במסגרת לימודים? אולי זו שכבת הגיל היותר בוגרות, שלא צמחה לתוך הכלים והשפה המתוקשבת? מעניין ? עוד חומר למחשבה?
אבל לעיניננו - מרבית התגובות התקבלו לפוסט העוסק בחיסונים וצדק חברתי, שמחתי מאוד על כך שזה הפוסט ה"פופולרי",מפני ש:
1. בפוסט הזה הצלחתי לשלב סוף סוף היטב את התחום המקצועי שלי----- נושאי הלימוד בתואר----- והכתיבה בבלוג
2. הנושא של החיסונים וחשיבותם חשוב לי ואני מנסה לקדם אותו מקצועית (כבר כתבתי על כך בפוסט המדובר)
יותר מכל התרגשתי מהפוסט של שרונה (ממש הצתמררתי שקראתי אותו לראשונה)
"שמי שרונה, אני לומדת תואר שני, ניהול וארגון מערכות חינוך. במסגרת קורס תקשוב התבקשנו ע"י ד"ר גילה קורץ להיכנס לבלוגים ולהגיב.
אני אמא לשלושה ילדים בני 12,8 ו-1.5 בני הבכור נדבק באבעבועות רוח, בערך בגיל 3 באופן קל. כשנולד בני האמצעי התחילו לחסן נגד אבעבועות באופן פרטי. אני חשבתי שזאת מחלה קלה ולכן לא חיסנתי אותו. בגיל 6 הוא חלה באבעבועות .לצערי, זה הסתבך והוא היה מאושפז במשך שבוע בבית חולים (בבידוד). אני גיליתי שבוע קודם שאני בהריון, לא נמצאו אצלי הנוגדנים בדם למרות שחליתי בצעירותי ולכן במשך כשלושה חודשים הייתי במתח...ופעם בחודש עשיתי בדיקות דם על מנת לבדוק שלא נדבקתי .
החוויה שעברנו השאירה הרבה "צלקות" לבני ולי, ולימדה אותי שאין דבר כזה מחלות קלות וצריך להתחסן על מנת להגן עלינו ולהגן על כלל האוכלוסייה. לכן, את ביתי בת השנה וחצי חיסנתי את כל החיסונים.
הסרטון שהצגת מסביר יפה מאוד את הנושא. חבל, שלא מפרסמים אותו יותר(באמצעי תקשורת, עיתונים, כשמחכים בתור לרופא וכו') אני בטוחה שאם הייתי רואה אותו לפני מספר שנים, זה היה חוסך לי את כל החוויה האישית שלי. החוסר ידיעה גורמת לאנשים לא להתחסן!!
יישר כח!
שרונה"
תוגבה זה הוא דוגמא אמיתית "סיפור מקרה" כאילו בהזמנה הממחיש באופן מלא מה קורא עם לא מתחסנים בזמן ע"פ לוח החיסונים של משרד הבריאות.
תהיתי האם זה מה שקורה גם לאחרים? האם מרבית התגובות בבלוגים הם אוהדות, מסכימות עם הנכתב בהם? האם זה אופייני רק לאלה ש"מאלצים" אותם להגיב במסגרת לימודים? אולי זו שכבת הגיל היותר בוגרות, שלא צמחה לתוך הכלים והשפה המתוקשבת? מעניין ? עוד חומר למחשבה?
אבל לעיניננו - מרבית התגובות התקבלו לפוסט העוסק בחיסונים וצדק חברתי, שמחתי מאוד על כך שזה הפוסט ה"פופולרי",מפני ש:
1. בפוסט הזה הצלחתי לשלב סוף סוף היטב את התחום המקצועי שלי----- נושאי הלימוד בתואר----- והכתיבה בבלוג
2. הנושא של החיסונים וחשיבותם חשוב לי ואני מנסה לקדם אותו מקצועית (כבר כתבתי על כך בפוסט המדובר)
יותר מכל התרגשתי מהפוסט של שרונה (ממש הצתמררתי שקראתי אותו לראשונה)
"שמי שרונה, אני לומדת תואר שני, ניהול וארגון מערכות חינוך. במסגרת קורס תקשוב התבקשנו ע"י ד"ר גילה קורץ להיכנס לבלוגים ולהגיב.
אני אמא לשלושה ילדים בני 12,8 ו-1.5 בני הבכור נדבק באבעבועות רוח, בערך בגיל 3 באופן קל. כשנולד בני האמצעי התחילו לחסן נגד אבעבועות באופן פרטי. אני חשבתי שזאת מחלה קלה ולכן לא חיסנתי אותו. בגיל 6 הוא חלה באבעבועות .לצערי, זה הסתבך והוא היה מאושפז במשך שבוע בבית חולים (בבידוד). אני גיליתי שבוע קודם שאני בהריון, לא נמצאו אצלי הנוגדנים בדם למרות שחליתי בצעירותי ולכן במשך כשלושה חודשים הייתי במתח...ופעם בחודש עשיתי בדיקות דם על מנת לבדוק שלא נדבקתי .
החוויה שעברנו השאירה הרבה "צלקות" לבני ולי, ולימדה אותי שאין דבר כזה מחלות קלות וצריך להתחסן על מנת להגן עלינו ולהגן על כלל האוכלוסייה. לכן, את ביתי בת השנה וחצי חיסנתי את כל החיסונים.
הסרטון שהצגת מסביר יפה מאוד את הנושא. חבל, שלא מפרסמים אותו יותר(באמצעי תקשורת, עיתונים, כשמחכים בתור לרופא וכו') אני בטוחה שאם הייתי רואה אותו לפני מספר שנים, זה היה חוסך לי את כל החוויה האישית שלי. החוסר ידיעה גורמת לאנשים לא להתחסן!!
יישר כח!
שרונה"
תוגבה זה הוא דוגמא אמיתית "סיפור מקרה" כאילו בהזמנה הממחיש באופן מלא מה קורא עם לא מתחסנים בזמן ע"פ לוח החיסונים של משרד הבריאות.
הי ליאת
השבמחקשמי רותם ואני סטודנטית לתואר שני במנהל חינוכי.
היה מעניין לקרוא את הבלוג שלך. הפתיחה הזמינה מאוד וגרמה לי לרצות ולהמשיך וקרוא את ההמשך... וגם למדתי דבר חדש!!
שלום רותם,
מחקתודה על התעניינותך ותגובתך לבלוג שלי
בברכה
ליאת
שלום ליאת,
השבמחקשמי טל, אני סטודנט לתואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך במרכז האקדמאי אור יהודה.
נושא החיסונים הינו נושא חשוב בימים אלו, כאשר ישנם פליטים רבים מיבשת אפריקה אשר נמצאים בארץ והביאו איתם מחלות נשכחות אשר החיסונים אמורים להגן מפניהם.
אני חושב שיש לעשות יותר במערך הרפואי ובאמצעי התקשורת, על מנת לעלות את המודעות בנושא החיסונים, בכדי למנוע התפשטות של מחלות מסוכנות בארץ שאולי אף עברו מוטציה והפכו למסוכנות ומדבקות יותר מכפי שהיכרנו במערך הבריאות עד כה.
אני נוגע בפן רחב הקשור לחשיבות מתן חיסון בזמן וישנם עוד סיבות וגורמי איום הקשורים למחלות מהן מחסנים.
אך בחרתי לעסוק בנושא הפליטים משום שלדעתי נושא זה לא מקבל דגש כפי שראוי בהקשר לחיסונים והמערך הרפואי הקשור לחיסונים.
טל
שלום רב טל,
מחקשמחתי לקרוא על התעניינותך בבלוג שלי ובנושא החיסונים.
לדעתי נכון להתחסן תמיד ולא רק בימים אלה בהם מגיעים אלינו פליטים שהמדינות שלא דואגות לחסן את האזרחים כנגד מחלות מדבקות להן יש חיסון המונע את ההדבקות והעברה של מחלות שונות. חשוב לזכות שזה לא אשמת הפליטים המחלות אותן הם מביאים לארצנו אלה מדניות המדינות מהן הם מגיעים.
ממליצה לך לקרוא את הפוסט שלי בבלוג זה "חיסונים וצדק חברתי"
בברכה
ליאת