בקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה: היבטים בינלאומיים" - המועבר ע"י המרצה דר' חגית מישר-טל , הפייסבוק מהווה הידיעון והבמה להעלאת התוצרים של הקורס.
ביום המקוון - קיבלנו תרגיל מורכב הדרש ניתוח השוואתי בין מאמר, ו/או מצגת ו/או סקר כתתי שבוצע
בגוגל דוקס על השימוש באינטרנט. נדרשנו להעלות את התוצר לפייסבוק ובנוסף להגיב לשני תוצרים
שהעלו חברינו לקבוצת הלמידה.
מדהים היה לראות, לקרוא ולעקוב אחר קצב העלאת התוצרים והתגובות שבאו אחריהם.
קשה היה לעקוב אחרי המידע באופן שיטתי ומובנה, סוף סוף מצאתי פוסט מעניין, חזרתי לחומר
הבסיסילקרוא כדי להגיב באופן מושכל, אופס... חזרתי והפוסט כבר טפוס, התקדם הלאה ומישהו זריז ממני הגיב לפני, תחושת מרוץ ותנועה בתוך רכבת הרים אחזה בי.
מה למדתי מהתרגיל המקוון:
1. קיימים אין סוף דרכים לניתוח חומר פשוט, מילולית וגרפית.
2. קיימים בקבוצת הלמידה אנשים רבים ודעות רבות.
3. קיימת חזרה על החומרבהיבטים שונים.
4.הדיון הוא דיון מפוזר, ובעצם לא מגיע לעומק.
5. אני זוכרת היטב מהחומר את התחום אותו אני ניתחתי.
6. תחושת בדידות ודרך לא ברורה לאן אני הולכת מה המטרה בכל זה
לסיכום: חוויה לימודית מעניינת שחשתי בדידות בתוכה ולעיתים רציתי לשמוע/לקרוא את המרצה יותר
כמחוונת ויוצרת סדר בתוך התהליך. התחושה הזו מלווה אותי גם בשימוש חברתי שלי בפייסבוק,
מה קורה כאן ?!מה זה קשור?! למה זה שייך?! מי זה מגיב?!
אין לי ספק שאנשים המשתמשים בכלי זה יותר ממני, חשים נח גם במרחב הלימודי האין סופי שקיים
במדיה זו. תהיתי קצת בנושא וחיפשתי חומר תאורתי בנושא הלימדה בפייסבוק אהבתי את מאמרם של
אברום רותם ועידית אבני, הפייסבוק 2102 בחינוך - "לחשב מסלול מחדש" ינואר 2102
המציג את מורכבות השימוש בכלי בקרב תלמידים ומורים, ולמרות המורכבות ממליץ להשתמש
בכלי זה ללמידה, אם הגדרת מטרות ברורה והקפדה על ההזהרות הנדרשות בקרב ילדים.
ביום המקוון - קיבלנו תרגיל מורכב הדרש ניתוח השוואתי בין מאמר, ו/או מצגת ו/או סקר כתתי שבוצע
בגוגל דוקס על השימוש באינטרנט. נדרשנו להעלות את התוצר לפייסבוק ובנוסף להגיב לשני תוצרים
שהעלו חברינו לקבוצת הלמידה.
מדהים היה לראות, לקרוא ולעקוב אחר קצב העלאת התוצרים והתגובות שבאו אחריהם.
קשה היה לעקוב אחרי המידע באופן שיטתי ומובנה, סוף סוף מצאתי פוסט מעניין, חזרתי לחומר
הבסיסילקרוא כדי להגיב באופן מושכל, אופס... חזרתי והפוסט כבר טפוס, התקדם הלאה ומישהו זריז ממני הגיב לפני, תחושת מרוץ ותנועה בתוך רכבת הרים אחזה בי.
1. קיימים אין סוף דרכים לניתוח חומר פשוט, מילולית וגרפית.
2. קיימים בקבוצת הלמידה אנשים רבים ודעות רבות.
3. קיימת חזרה על החומרבהיבטים שונים.
4.הדיון הוא דיון מפוזר, ובעצם לא מגיע לעומק.
5. אני זוכרת היטב מהחומר את התחום אותו אני ניתחתי.
6. תחושת בדידות ודרך לא ברורה לאן אני הולכת מה המטרה בכל זה
לסיכום: חוויה לימודית מעניינת שחשתי בדידות בתוכה ולעיתים רציתי לשמוע/לקרוא את המרצה יותר
כמחוונת ויוצרת סדר בתוך התהליך. התחושה הזו מלווה אותי גם בשימוש חברתי שלי בפייסבוק,
מה קורה כאן ?!מה זה קשור?! למה זה שייך?! מי זה מגיב?!
אין לי ספק שאנשים המשתמשים בכלי זה יותר ממני, חשים נח גם במרחב הלימודי האין סופי שקיים
במדיה זו. תהיתי קצת בנושא וחיפשתי חומר תאורתי בנושא הלימדה בפייסבוק אהבתי את מאמרם של
אברום רותם ועידית אבני, הפייסבוק 2102 בחינוך - "לחשב מסלול מחדש" ינואר 2102
המציג את מורכבות השימוש בכלי בקרב תלמידים ומורים, ולמרות המורכבות ממליץ להשתמש
בכלי זה ללמידה, אם הגדרת מטרות ברורה והקפדה על ההזהרות הנדרשות בקרב ילדים.
היי ליאת.
השבמחקשמי אורטל שריקי, תלמידה במסלול ניהול בחינוך, סימסטר ראשון. במסגרת קורס התקשוב של דר גילה קורץ, התבקשנו להיכנס לבלוגים שונים, לעיין, לסייר ולהגיב. אהבתי במיוחד את הבלוג שלך אליו אני מתחברת במיוחד. ראשית אומר שאצלנו בבית הספר אין בכלל התייחסות לנושא התקשוב. שהתחלתי את לימודיי במכללה נכנסתי "להלם תרבות" שהתחלתי את קורס התקשוב היות ואין לי ידע ורקע במחשבים. אני בהחלט מזדהה איתך עם תחושת הבדידות ןרצון למלווה או מתווך בתהליך. גם הבקיאות שלי בפייסבוק היא מינורית. במסגרת הקורס התחלתי להתמצא בכל כך הרבה תחומים כולל הפייסבוק, נפתח בפניי עולם רחב וחדש שמננו ככ פחדתי. אז תודה לך על השיתוף ועל ההרגשה שאני לא היחידה...
אורטל
שלום אורטל,
השבמחקתודה על תגובתך, רק תרגול נסיון ולא לפחד כלל יועילו בהתמודדות עם העולם התקשובי וירטואלי.
אבל מחובתינו להיכנס אליו, בימינו "עם אתה לא שם אתה כמעט ולא קיים"
בהצלחה רבה בלימודים.
בברכה
ליאת
היי ליאת,
השבמחקבחרת תמונה נפלאה להציג את ההרגשה בפורום בפייסבוק. אני שותפה להרגשתך, הרגשתי די אבודה ופורום, ומה ששאלתי את עצמי תוך כדי תרגיל היה, מה היה קורה לו התרגיל היה רשות ולא חובה....