היום נפטר חייל צהל מדלקת קרום המוח,כמה מיותר למות במאה ה-21 ממחלה שיש לה חיסון. איני מצויה בפרטי המקרה שגרמו למותו של החייל, אבל לדלקת קורם המוח יש חיסון, החיסון נמצא בשגרת החיסונים של מדינת ישראל וניתן לתינוקות ולחיילים ביום הגיוס. כבר מספר שבועות אני מתכננת לכתוב על נושא החיסונים בבלוג, בימים אלה אנו נערכים במאוחדת לקראת חיסוני החורף הבאים עלינו לטובה :) חיסוני החורף כוללים: שפעת, דלקת ראות וחיסוני RSV לפגים. ושוב כמו בשנים עברו אנו דנים בשאלה כיצד ניתן להעלות את ההענות לביצוע חיסונים בקרב האוכלוסיה?בכדי לענות על שאלה זו התחלתי לחפש חומרי הסברה המסבירים על חיסונים בכלל וחיסוני החורף הפרט. מצאתי חומרים רבים באינטרנט בנושא, אבל מבין כל החומרים שמצאתי התרשמתי מאוד מהרצאתה של דר' לנדסמן קרן VAXX OF VAXX ON רופאה המתמחה בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה. הרצאתה עוסקת בנושא החיסונים מסבירה למה ואיך מחסנים, איפה האמת בטיעוני המתנגדים לחיסונים, ומה האמת מאחורי המחלות "הקלות" שנגדן מתחסנים. ההרצאה נתנה בפאב "אומה-בר" במודיעין במסגרת "ארגון הספקנים בישראל " הפועל למען קידום חשיבה ביקורתית ומבוססת ראיות בישראל.
דר' לנדסמן מסכמת את הרצאתה שמטרת החיסונים היא להגן על הסביבה, ובעיקר על אוכלוסיות חלשות באוכלוסיה תינוקות וקשישים מפני מחלות "קלות" שללא חיסון עלולות להפוך לקטלניות וזו חובתנו כחברה להגן על החלשים באוכלוסייה. לדעתי קיימת בורות באוכלוסיה והמון המון דיסאינפורמציה, דעות קדומות, מיתוסים ופרנויה (גם ברשת האינטרנט) לגבי חיסון ילדים בכלל וחיסון מבוגרים בפרט. ואולי על כך עלינו במאוחדת לשים דגש כשאנו חושבים על דרכים להעלאת ההענות לחיסון, להעלות את הידע בקרב האוכלוסייה ידע מבוסס ראיות בהבנת מהות החיסון והשלכותיו לאורך זמן על הפרט והאוכלוסיה כולה. ההרצאה המצולמת ארוכה כ- 61 דקות, לדעתי חשוב לצפות בהרצאה כולה להבנת הנושא וחשיבותו. לעזרת הקוראים בבלוג והצופים בהרצאה חילקתי את הנושאים בהרצאה ע"פ זמנים ונושאים. בשבוע שעבר בשיעור של דר' ליאת אייל "הערכת טכנולוגיות מידע וידע" , למדנו את הנושא של שילוב סרטים בלמידה, באחד השקפים צויין: חשוב לזכור " שילוב סרט בהוראה לעולם לא מסתיים בהקרנתו" בתקווה שההסברים בבלוג הלינקים והחלוקה לזמנים יוסיפו להבנת הנושא. - מקורות מידע על חיסונים: דקה 01:00 - מבוא על חיסונים: דקה 02:30 - תופעות לוואי של חיסונים: דקה 05:30 - בריאות הציבור מה זה: דקה 09:30 - שפעת: דקה 18:00 - הקשר בין חיסונים ואוטיזים: דקה 20:30 - מחלות "קלות" וחיסונים : דקה 26:20 - חצבת : דקה 27:50 - דלקת קרום המוח: דקה 35:00 - טטנוס: דקה 37:00 - אדמת: דקה 42:00 - שעלת: דקה 46:00 - אבעבועות שחורות: דקה 49:00 - פוליו שיתוק ילדים: דקה 50:30 - תחלואה בישראל שנת 2012: דקה 54:00 - סיכום: דקה 59:00
השתתפות והצגת יחידת הלימוד בכנס בין-לאומי למצוינות בחינוך:
הצגנו את יחידת הלימוד ב- 10/07/2012 בפנל שעסק בתחום הלמידה מרחוק E-Learning, בפנל הוצגו 5 תחומי לימוד שונים מהארץ ומהעולם(ממדינת טיוואן). ניכר היה שהיחידה שלנו מורכבת ונעזרת בישומים ממוחשבים רבים וכלים מתוקשבים ברמה גבוהה מעולם ה- WEB 2.0. חבל שההצגה שלנו ושל המורים האחרים בפנל הייתה בפורום מצומצם כל-כך, לדעתי חשוב לחשוף את הנושאים ותוכניות הלימוד שהוצגו בפנל בפורום הרבה יותר גדול ואפילו ליצור מאגר מידע שיתופי שיצור יכולת לשיתוף התכנים בין מורים בין בתי ספר וגם בין מדינות. הדבר יקדם את החינוך המתוקשב באופן ניכר. אין ספק שהמצגות שהוצגו מישראל בפנל בלטו באופן משמעותי בחשיבה היצירתית של המורים והדרישות מהתלמדים והציגו תוצרים מרתקים. כאחות המשתתפים בכנסים מקצועיים בתחום הבריאות ועושה מאמצים ניכרים גם להציג בהם, נהנתי מאוד מהחוויה של כנס מעולם תוכן אחר ובין לאומי. הצטערתי מאוד על כך שלא יכולתי לבלות עם השותפות שלי לקבוצת הלימוד יותר בשל התחייבויות קודמות במסגרת העבודה.
יחידת הלימוד התקבלה להצגה בכנס בין לאומי למצוינות בחינוך יחידת הלימוד האינטר-דסיפלינארית (שהצגתי בפוסט הקודם) בנושא - ראיה ועיוורון התקבלה להצגה בכנס הבינלאומי למצוינות בחינוך תאוריה-מחקר-מעשה שהתקיים בירושלים בתאריכים 09-12 ליולי 2012 להרצאה של 20 דקות בסשן שעסק ב- E-Lerning, למידה מרחוק. תמונת הדף בה שובצה הרצאתנו:
עבודת ההכנה להצגת יחידת הלימוד בכנס דרשה מהחברות לקבוצת הלמידה חשיבה משותפת, פיתוח היחידה ושימוש בכלים מתוקשבים אינטרנטיים נוספים מסוג WEB 2.0. להצגת היחידה השתמשנו בכלים אלה: 1. העברנו את היחידה מאתר המכללה לאתר שבנינו ב- Google Sites 2. בחרנו להציג את היחידה בעזרת מצגת בפורמט PREZI
מבחינתי זו הייתה הפעם הראשונה שהשתמשתי בכלים אלה ואין ספק שהשימוש בהם ובמיוחד בתוכנת PREZI להצגת מצגות הייתה חוויה חדשה לגמרי, המציגה את התוכן באופן דינמי ומשתנה ע"פ פני משטח ענק. בשני הכלים האלה ברצוני להשתמש בעבודתי בקרוב במסגרת עבודתי.
בניית יחידת לימוד מתוקשבת במסגרת הלימודים בקורס טכנולוגיית תקשוב ותקשורת למידה בהנחיית דר' גילה קורץ ונעמי פורת. בנינו קבוצת הלמידה ז'נה, ליביה, רונית ואנוכי, יחידת לימוד בנושא - מבנה העין, תהליך הראיה ועיוורון. ביחידה משולבים ארבעה תחומי דעת (מדעים, אנגלית, טכנולוגיה ושפה) ועוסקים בנושאי התוכן הרלוונטיים להם תוך השקה והשתלבות מערכתית ורב תחומית ביניהם. בעולם הדיגיטלי המאוד חזותי חוש הראייה הפך להיות משמעותי יותר לתפקודנו היום יומי. נושא היחידה התגבש באופן הדרגתי בתהליכי חשיבה משותפים של חברותי המורות ושלי במטרה לשלב ביחידה אחת את עולמות התוכן המקצועיים השונים של כולנו. אתגר משמעותי וחשוב לכולנו. היחידה הינה מתוקשבת א-סינכרונית, כלומר הלמידה מתבצעת באופן אישי מהמחשב של כל לומד ובזמן המתאים לו, אך תוך עמידה במסגרת זמן מוגדרת קבוצתית (שבועיים), קיימת גם אפשרות ללמידת עמיתים ולתמיכה וירטואלית מהמנחה ומשאר הלומדים. כמו כן בסיום הלימוד ביחידה יתבקשו התלמידים להעריך את תוצרי עמיתיהם לקבוצה ותתבצע רפלקציה על תהליך הלמידה המתוקשב ביחידה זו. היחידה מציגה מודל למידה אינטר-דיסציפלינרי (בינתחומי) כיחידה אחת מיני רבות שניתן לפתח. בחרנו לפתח יחידה לימודית אינטר-דיסציפלינרית מתוך שאיפה הוליסטית התואמת את העולם הגלובלי, בו מטושטשים הגבולות מצד אחד ומתרכזים בנושא מסוים מזוויות שונות. היחידה מתמקדת בנושא הראייה, מגבלותיה והפתרונות שהומצאו מתקופתו של לואי ברייל ועד ימינו אלה. פתרונות הבאים לעזור לתמוך ולהתגבר על מגבלת ראייה, בתחומי החיים השונים, הן מהבחינה הפיזית והן התקשורתית ברמה האישית והסביבתית. מצורף קישור ל - יחידת הלימוד אינטר-דסיפלינרית בנושא ראיה ועיוורן - המופיע באתר המכללה אוכלוסיית היעד - הלימודים מיועדים לתלמידי חטיבת הביניים (ח'- ט'). זמן משוער לביצוע היחידה - ארבע שעות. מטרת על: התלמיד ילמד בגישה רב תחומית ( אינטגרציה בין הדיסציפלינות) ולימוד הוליסטי חווייתי תוך פיתוח חשיבה מסדר גבוה של התמודדות עם בעיות ופתרון בעיות, כל זאת כחלק מראייה רחבה וביקורתית, תוך פיתוח אוטונומיה לימודית. פיתוח היחידה דרש מאיתנו להשתמש ולהפעיל כלים מתוקשבים חינמיים הנמצאים ברשת מסוג WEB 2.0, וסיפקו לנו פלטפורמה טכנולוגית ליצירת תכנים שהותאמו לתכנים והצרכים של יחידת הלימוד. השימוש בכלים השונים במהלך העבודה על יחידת לימוד זו היווה חלק משמעותי בהבנת והכרת הכלים השונים ויישומם בלמידה המתוקשבת. מבחינתי כרכזת הדרכה יחידה זו והכלים בהם השתמשנו יכולה להוות מודל לבניית יחידות לימוד בתחומים מקצועיים שונים לאחות הקהילה ללמידה מרחוק ובקצב אישי. פרויקט זה התקבל להצגה בכנס בין לאומי למצויינות בחינוך שהתקיים בירושלים בשבוע שעבר ועל כך בפוסט הבא .
בפוסט שכתבתי ב - 23/05/2012 גוגל דוקס - Google Docs - כלי עבודה לרכזת הדרכה במאוחדת תארתי את תחילת השימוש בכלים מתוקשבים לטובת עבודתי כרכזת הדרכה, והצגתי את המשוב הממוחשב שהכנתי להערכת כנס האחיות השנתי לאחיות מאוחדת שהתקיים בחודש מאי 2012. למשוב המתוקשב ענו 86 משתתפים בכנס, כל התשובות רוכזו בטבלת EXEL שבעזרתה סיכמתי מספרית את ההערכות, לכל אחת מההרצאות של הרופאים והאחיות שהרצו במהלך הקורס. את החלק המילולי של המשוב ריכזתי בעזרת תוכנת WORDLE היוצרת מטקסט "ענן מילים" - בענן המילים גודל המילים נקבע ע"פ תדירות הופעת המילה בטקסק. ככל שהמילה מופיע יותר פעמים המילה גדולה יותר. סיכום המשוב והכנס כולל תמונות המתארות את עיקרי הנושאים והחוויות העלתי כאלבום תמונות בעזרת תוכנת FlipSnack היוצרת אלבומי תמונות לפורטל הארגוני של "מאוחדת" להנאת האחיות וכלל העובדים.
לאורך כל שנותי כרכזת הדרכה נתבקשו משתתפי הכנסים/קורסים/ימי עיון למלא משוב. סיכום המשוב נעשה באופן ידני תוך הערכת התוצאות באופן כללי במטרה להסיק מסקנות לפעילות הבאה באותו התחום. המשוב הממוחשב הקל על תהליך סיכום הכנס, נתן הערכות מספריות מדויקות ועזר בהבאת המשוב לידיעת כל הגורמים הרלוונטיים בארגון לטובת הפקת לקחים והמשך פיתוח הדרכות על בסיס מידע מדויק. מסקנה אישית שלי לאחר מעשה, היא בנוגע לענן המילים, בפעם הבאה הפריד בין הערכות חיוביות להערכות שליליות, הערכות שלליות נבלאו בתוך החיוביות בענן המוצג ולא באו מספיק לידי ביטוי.
מקצוע האחות נמצא במשבר, משבר מתמשך תדמיתי ומקצועי הגורם לירידה משמעותית בפונים למקצוע, בעזיבה של הנמצאים בו ולמחסור הולך וגובר של אחיות במערכת הבריאות. גם במאוחדת קיים מחסור הולך וגובר באחיות והנושא עלה היום שוב בישיבת האחיות המחוזיות בה השתתפתי. במהלך הישיבה נזכרתי בבלוג שקראתי לא מזמן של העיתונעית טלי רוזין עיתונאית הכותבת בנושא בריאות, בריאות נשים ועוד. נתקלתי בבלוג לפני מספר שבועות בשיטוטי באינטרנט כשחיפשתי חומר בנושאי מקצוע האחות והמשבריות בו הוא נתון. הפוסט הראשון - אחות לנו והיא לגמרי לא קטנה מה - 06/07/2010 נכתב כתגובה להצעת משרד הבריאות לפתור את המחסור באחיות - בהמצאת מקצוע חדש שנקרא - סייעת לאחות, הרעיון נגנז מהר מאוד על-ידי הממציא עצמו. ......" איך זה שאף אחד לא חשב לראות במשבר הזדמנות לשיפור מעמדה של האחות? הרי במקום להמציא לה סייעת אפשר שנועדה לפטור אותה מעבודות "שחורות", אפשר היה להזניק אותה קדימה, ולתת לה לעשות חלק מעבודתו של הרופא. באמריקה למשל, לצד האחות המוסמכת (Registered Nurse) ישנה ה NursePractitioner, אותה אחות המשמשת יד ימינו של הרופא וחוסכת לו לא מעט עבודה. היא זו שמנהלת את תיקיהם של החולים הכרוניים, מפנה לבדיקות, כותבת מרשמים, עוסקת בחינוך ובמניעה, ועושה עוד דברים רבים שגורמים לה להרגיש "ראש גדול", ולפציינטים טוב יותר "........ הפוסט השני - לשחרר את פלורס מה- 22/07/2010 נכתב בהמשך לאירוע הקודם, וההד שיצרה הצעת משרד הבריאות ובקרב אחיות ראשיות של כל אירגוני הבריאות ....." הזמינה אותי לישיבה עם פורום האחיות הראשיות של בתי החולים של הקופה. אף אחת מהן לא החזיקה הבוקר עששית, אבל כולן חיפשו את האור. זה שיחזיר מעט זוהר למקצוע שלהם. ועוד לפני הזוהר – כבוד."..........
חלפו שנתיים מאז שטלי רוזין כתבה פוסטים אלה, אבל לצערי דבר לא השתנה. כל מילה בפוסטים משקפים את המציאות הקשה והמשברית בו נמצא המקצוע. המשבר לא מדלג על מערך האחיות במאוחדת, ואולי אפילו בשל התקופה המשברית, פוסט דו"ח מבקר המדינה והר-אירגון בו אנו נמצאים בימים אלה, המשבר המקצועי במאוחדת עוצמתי אפילו יותר.