רשומה מסכמת לקורס כתיבת בלוג

אוסף תוויות הבלוג הוכן בתוכנת wordle

כתיבת הבלוג הינה חוויה לימודית מעשירה ומאתגרת גם במובן המקצועי, שקרבה אותי לתחום התקשובי, תקשורתי, ואילצה אותי להחשיף  ולהיכנס לעולם ה Web 2.0.  אבל עדיין לא חשתי מספיק "נח" בלפתוח את הבלוג לרשתות החברתיות.
חשוב לי לציין שללא ספק חוויה לימודית זו לוותה במועקת החובה של כתיבה בכל שבוע והרצון ל"ייצר" משהו חדש מעניין משמעותי ובעל ערך מקצועי המיישם ומקדם את הלמידה בתואר.
עדיין לא החלטתי עם אני שמחה שמשימה זו הסתיימה, או לא! סביר להניח שאינרציית העבודה, הלימודים וחיי היום יום יידחו את המשך הכתיבה בבלוג . מקווה כן מתי שהוא לכתוב בלוג יותר אישי ומקצועי.              
לדעתי כתיבת בלוג היא אמירה מקצועית משמעותית בעולם התקשובי, וחשוב שכל העוסקים בתחום,  יכתבו בלוג כזה או אחר המקדם את התחום ופותח אותו בפני האחרים    "אם אתה לא שם אתה לא קיים" (אולי הגזמתי קצת??!!:)).
נהנתי מאוד מהתגובות שקיבלתי על הפוסטים השונים והם אלה שנתנו לי תחושת ביטחון שמה שאני כותבת נוגע בעוד אנשים ומעשיר אותם במידע.
אני מצרה על כך שלא הצלחתי למקד את הבלוג לעולם תוכן מקצועי ספציפי יותר ולתחושתי הוא מבוזר מבחינת תוכן הכתיבה. הגורמים לכך הם לדעתי ההנחיות לכתיבת הבלוג שלהבנתי דרשו רפלקציה  רציפה על תהליך הלמידה לתואר, ושנית תהליך ההתמודדות האישי שלי עם הלמידה לתואר והצורך למצוא את החיבור, להשיק ולהקיש  בין מה  שנלמד במהלך הקורסים השונים לעולם המקצועי שלי.
לדעתי הנחיות המנתבות מראש את  כתיבת הבלוג גם לעולם תוכן מקצועי ספציפי וגם  לעולם התקשובי יכולות למנף את הכתיבה לחוויה לימודית מעשירה מאוד הממקדת, מפתחת וממקצעת את הלומד במהלך התואר. 

המלצה חמה "אתר קביים" אתר הסטודנטים למקצועות הבריאות

הפוסט האחרון לבלוג לימודי זה, התלבטתי ממושכת מה להעלות מתוך כל הנושאים האתרים הפורטלים הכתבות והמאמרים שקראתי ואספתי לעצמי בחצי השנה האחרונה כדי להעלות לבלוג תוך הוספת התיחסות האישית שלי . בחרתי באתר "קביים".

בחרתי להציג את האתר הזה ממספר סיבות:
1. מבין האתרים/פורטלים הבודדים הקיימים קיום בעברית למקצוע האחות/סיעוד. 
2. ההתייחסות ללמידה והדרכה בכל רמות המקצוע. משלב הסטודנט ועד להתמקצעות ספציפית.
3. היקף החומר הלימודי הקיים בו,  בתחומים רבים.
4. הנגשת אתרים פורטלים, עמותות מקצועיות בתחומים מקצועיים ובריאותיים וחינוכיים רבים.
5. היקף המידע הקיים בו ומהימנותו.

6. ובנוסף מנהלת האתר ד"ר חנה צפריר היא אחות, מנהלת בית ספר לאחיות ובעלת השכלה בתחום חינוך תקשורת ומידע , שניכר באתר גם החזון שהיא מובילה בתחום השימוש באתר אינטרנט מקצועי אינטרדציפלינרי ככלי ללימוד והנגשת מידע לכל מי שחפץ ומתעניין בתחום הסיעוד ותחומי בריאות אחרים לשימוש וצפייה.   

לדעתי האתר יכול להשתדרג משמעותית באם ישולב בו מעבר לדור השני של שירותי האינטרנט  Web 2.0, ויכלול אתרים טכנולוגיות ואפליקציות המאפשרות לגולשים יצירה ושיתוף של תכנים ומידע המועלים ע"י הגולשים.

חברתי הטובה לא אחת מתשע .

חברתי הטובה גילתה בשבוע שעבר גוש בשד. קיבלתי ממנה טלפון מלחיץ בעשר בלילה,
 יש לי גוש בשד!!!. כשהיא ממש לחוצה, מתארת כבר סרטי אימה, מלחיצה את הסביבה ועוד ועוד...
הסברתי לה את המעט שאני יודעת בנושא, ושאלתי אותה האם ביצעה ממוגרפיה כפי שמומלץ לכל אשה
מעל גיל 50, לא היא ענתה לי, האחות במרפאה אמרה לי לפני מס' חודשים,שמעל גיל 50 מומלץ לבצע,
אבל עדיין לא הספקתי?!!
לאחר השיחה הראשונית, רצתי לקרוא באינטרנט בנושא וללמוד קצת יותר.וכמובן עולה מידע רב בנושא.
חברתי עברה בדיקת רופא, ממוגרפיה, ביופסיה והתגלה שהגוש אינו סרטני, חברתי הטובה לא אחת מתשע . 
חשוב!! שכל אשה תדע
- שלבדיקות המניע יש חלק משמעותי ביותר על השמירה על בריאותנו.
- ששיעור ההישרדות בגילוי מוקדם עומד על 90% ויותר.
- בקופות החולים בישראל מאפשרות לכל אישה מעל גיל 50 לבצע ממוגרפיה ללא תשלום וללא הפניית רופא.
- בממוגרפיה יכולה לגלות בין 70-90% ממקרי סרטן השד תלוי במבנה רקמת השד.
- הסכנה שבקרינה עקב ממוגרפיה היא זניחה ביותר לעומת שיעור הצלת חיים!

המלצות האגודה למלחמה בסרטן בישראל לגילוי מוקדם ולמניע של סרטן הדש:
- החל מגיל 20 –"הכירי את שדייך". כלומר ביצוע בדיקת שד עצמית אחת לחודש.
- בדיקה ידנית של השדיים "חשוב שתתבצע על-ידי רופא המנוסה בבדיקה ידנית" אחת לשלוש שנים.
- מומלץ לנשים לבצע ממוגרפיה מגיל 50 אחת לשנתיים.
- מומלץ לנשים בסיכון גבוה לבצע ממוגרפיה מגיל 40 אחת לשנה או לפי המלצת רופא מטפל.
- לנשים בסיכון גבוה מאוד (נשאיות גנטיות) מומלץ MRI תקופתי.

סרטון הדרכה לבדיקת שד עצמית - "הכירי את שדייך"
בדיקה עצמית לכשעצמה, לא הוכחה כשיטה יעילה לגילוי מוקדם של סרטן השד, אולם על כל אישה להכיר את שדיה החל מגיל 20, בכדי שתוכל להבחין בשינויים מחשידים שיש להפנותם לבדיקת רופא והמשך ברור.

ושוב התגלה המרחב האינטרנטי כמקור מידע עצום שיש לברור מתוכו את העיקר, הבאתי כאן את ההנחיות המומלצות למניע שלכל אשה מומלץ לבצע.

לקריאה נוספת
- האגודה למלחמה בסרטן - מידע כללי על סרטן השד - בעברית

- אחת מתשע - כל מה שנוגע בסרטן השד נוגע לנו.
- מניעת סרטן שד - אתר ביה"ח מיוקליק ארה"ב.
- חוזר משרד הבריאות -  מניעה וגילוי מוקדם של מחלות סרטן.

סיעור מוחות מקצועי לפיתוח לומדה

כבר תקופה ארוכה שאני מנסה לקדם פיתוח לומדה מקצועית לאחיות בארגון. מצורף בסיס חשיבה לפיתוח לומדה בנושא חיסונים לאחיות הקהילה, המסמך הוא ראשוני,ומהווה בסיס למפגשים מקצועיים עם חברות המתמחות בתחום. 
חוויה מרתקת היה לגבש את המסמך ולהשתמש במידע שלמדתי במכללה ועוד בבניית מסמך ראשוני זה.
בתקווה שאכן יקודם הנושא ויהווה פתח לבניית תשתית לפיתוח לומדות וניהול למידה של האחיות ועובדים אחרים בארגון.

גיבוש תחום מקצועי לפיתוח לומדה ממוחשבת להדרכת אחיות

פיתוח לומדה כולל :

-          תכני למידה –

-          מערכת ניהול למידה מרחוק – LMS - Learning Management System, רישום משתתפים, הגדרת פעילות, ועוד

-          הדרכה הנחיה ועידוד השימוש במערכת

-          ניהול ופיקוח הלמידה, הפקת דוחות, מסקנות וביצוע שינויים בהתאם.

ניהול הלמידה בארגון :

-          מטמיעי למידה בשטח – מתן תמיכה טכנית, עידוד לשימוש ועוד ללומדים

(נחשב כגורם חשוב להצלחה בשימוש בלומדה) 

עלות פיתוח לומדה תלוי:

-          מס' שקפים למצגת , מס' מסכים לתוכן

-          מידת האינטאראקטביות של המסכים

-          לומדה אחת שווה לרוב 25 מסכים (לא כולל מסכי פתיחה וסיכום)

1 שעת למידה מקוונת = ל3 שעות למידה פרונטלית

חשוב (רצוי) שנושא לימוד ללומדה יכלול:

-          נושא אטרקטיבי שניתן ליצור תוכן מעניין ויזואלית

-          תחום בעל חשיבות רבה ("שהשטח יאמר תודה")

-          רלוונטי לאוכלוסיית לומדים רחבה

-          לומדה תיתן יתרון על למידה בשיטה אחרת באותו התחום

-          נושא שניתן לבנות בשלבים (פרקים) וכל תקופה להוסיף תחום

-          שימושיות גבוהה

-          מסוכנות גבוהה 

ללומדה אין להכניס נושא:

-          תוכן רב טקסט ארוך

-          לומדה אינה ספר

פיתוח לומדה דורש ליווי של ממוחה תוכן

התחום שנבחר לפיתוח לומדה חיסונים :

תכנים שעלו בתחום החיסונים בשיעור מוחות שיש לקחת בחשבון בפיתוח הלומדה

-          מבוא תאורטי – סוגי חיסונים , סביל, פעיל, חי מוחלש, טוקסינים, הנדסה גנטית

-          טכניקות חיסון – אופן הזרקה

-          שינוע חיסונים

-          אחסון חיסונים

-          סטיגמות על חיסונים

-          הוראות נגד כלליות

-          תופעות לוואי – מקומיות, כלליות

-          תגובה לחיסון – הלם אנפילקטי, סינקופה

-          מתן חיסונים

-          טווח מתן בין חיסונים

-          גיל מינימום – גיל מקסימום

-          חסיפה לטמפ' חריגה

-          השלמת חיסונים – כיצד נעשה

-          מסרים חשובים על חיסונים

-          מסר מרכזי בנושא חיסונים – דגש על "חולשות"

-          שאלות תירגול תמונות

-          פרק - הסבר על כל חיסון וחיסון

-          הסבר על תדריך החיסונים

-          בטיחות האחות במתן חיסונים

-          בטיחות המטופל במתן חיסונים

-          ניהול סיכונים

-          תיעדו רישום ודיווח על מתן חיסון

-          הסבר למתחסן/הורי המתחסן

-          פנקס החיסונים

-          מניעת טעיות במתן חיסונים – דגש על טעיות שקורות הרבה

-          תגובות וסיבוכים

-          חיסון במצבים מיוחדים

-          הענות לחיסונים

-          חיסוני מטיילים

-          תבחין חיסון

-          חיסוני עובדי מערכת הבריאות

-          טיפים למתן חיסונים - חרדה מחיסונים ילד/מבוגר/הורה

-          הדרכה על חיסונים – ילדים/מבוגרים/הורים

דגש תוכן בלומדה על חיסונים יכלול:

-          רקע תיאורטי

-          ניהול סיכונים                         

-          טכניקה הזרקה וחיסון

הלומדה תפותח בדגשי חשיבה:

-          לימדה של אחות "חדשה"

-          שמירת גבולות תוכן להתמקד לא להרחיב

-          לומדה מודולארית פיתוח בשלבים - כל רבעון יוכנס פרק חדש בתחום

-          הכנסת השלב הראשון בלומדה  יכלול את כל פיתוח ניהול הלימוד מרחוק –ע"פ צרכי מערך האחיות

חוויית גילוי ספר עיון בפורמט דיגיטאלי

השבוע בשיעור הערכת טכנולוגיות מידע וידע - המועבר ע"י דר' ליאת אייל ,הומלץ לנו לקראת הכנת עבודת הסיכום לקורס על הספר:מחקר פעולה-הלכה ומעשהזיקות פילוסופיות בין מחקר פעולה לבין פרדיגמות המחקר האיכותי -אסופת מאמרים בעריכת דלית לוי. 
כדי להתקדם גם בעבודה זו לסמסטר זה, רצתי לסיפריית המכללה לקחת את הספר,ביקשתי מהספרנית את הספר, הפנתה אותי למדף המתאים בספריה וציינה"טוב שבאת עכשיו זה העותק האחרון שנותר מבין השלושה שקיימים בספריה", ניגשתי למדף במקביל הגיעו סטודנטים נוספים מהקורס לחפש את הספר.
עיינתי בספר בחדווה נראה לי שיעזור מאוד בבניית העבודה הנדרשת בקורס אבל יותר מזה נראה מתאים לעבודתי וחשוב שיהיה בספרייתי, מידע חיוני ושימושי לא רק במסגרת הקורס.
בהחלטה משותפת של חברותי לקבוצת הלמידה סוכם שנסרוק את הפרק הראשון, כדי שיהיה לנו זמין (שלא נהייה תלויות בספרייה) ומי שתרצה תדפיס. אכן הפרק נסרק (גזל לא מעט זמן) וגם הדפסנו (מלא נייר),ואם סיום הפעולה מגיעה הודעה הספר קיים בגרסה מקוונת כספר מקוון דיגיטאלי, 

מחקר פעולה-הלכה ומעשה- זיקות פילוסופיות בין מחקר פעולה לבין פרדיגמות המחקר האיכותי -
אסופת מאמרים בעריכת דלית לוי - 2006

הספר מופיע באתר מכון מופ"ת, ספרים דיגיטאלים:
הספר מופיע בממשק אלקטרוני נח לשימוש , המאפשר דפדוף וקריאה בספר, פריסת העמודים במספר צורות בעמוד יחיד או עמודים כפולים, הגדלה והקטנה של התצוגה. בנוסף קיימים יתרונות נוספים כגון: מנוע חיפוש הכולל חיפוש טקסטואלי וחיפוש רכיבי מידע בתוך ספר מסוים או בכל הספרים המוצעים; מצג תוכן עניינים של כל כרך, אפשרות שמירה, הדפסה ושליחת קישור בדוא"ל. 
ממליצה לכם, שימוש מהנה ופורה !

מעניין איך תהייה חוויית הכתיבה עם הספר המקוון במהלך הכתיבה של העבודה בקורס.

תגובה ועוד תגובה ועוד תגובה, מישהו קורה את הבלוג שלי :)

תגובה חדשה ועוד תגובה חדשה ועוד תגובה חדשה..... משב של תגובות התקבל השבוע לבלוג שלי.

מצאתי שותפים לדעותיh. לעיתים חשבתי שאולי זו בעיה? אף אחד לא מתנגד לנושאים שכתבתי? אין עם מי להתווכח?! אף אחד לא מקשה עליי!!
תהיתי האם זה מה שקורה גם לאחרים? האם מרבית התגובות בבלוגים הם אוהדות, מסכימות עם הנכתב בהם? האם זה אופייני רק לאלה ש"מאלצים" אותם להגיב במסגרת לימודים? אולי זו שכבת הגיל היותר בוגרות, שלא צמחה לתוך הכלים והשפה המתוקשבת? מעניין ? עוד חומר למחשבה?
אבל לעיניננו - מרבית התגובות התקבלו לפוסט העוסק בחיסונים וצדק חברתי, שמחתי מאוד על כך שזה הפוסט ה"פופולרי",מפני ש:
1. בפוסט הזה הצלחתי לשלב סוף סוף היטב את התחום המקצועי שלי----- נושאי הלימוד בתואר----- והכתיבה בבלוג
2. הנושא של החיסונים וחשיבותם חשוב לי ואני מנסה לקדם אותו מקצועית (כבר כתבתי על כך בפוסט המדובר)
יותר מכל התרגשתי מהפוסט של שרונה (ממש הצתמררתי שקראתי אותו לראשונה)

"שמי שרונה, אני לומדת תואר שני, ניהול וארגון מערכות חינוך. במסגרת קורס תקשוב התבקשנו ע"י ד"ר גילה קורץ להיכנס לבלוגים ולהגיב.
אני אמא לשלושה ילדים בני 12,8 ו-1.5 בני הבכור נדבק באבעבועות רוח, בערך בגיל 3 באופן קל. כשנולד בני האמצעי התחילו לחסן נגד אבעבועות באופן פרטי. אני חשבתי שזאת מחלה קלה ולכן לא חיסנתי אותו. בגיל 6 הוא חלה באבעבועות .לצערי, זה הסתבך והוא היה מאושפז במשך שבוע בבית חולים (בבידוד). אני גיליתי שבוע קודם שאני בהריון, לא נמצאו אצלי הנוגדנים בדם למרות שחליתי בצעירותי ולכן במשך כשלושה חודשים הייתי במתח...ופעם בחודש עשיתי בדיקות דם על מנת לבדוק שלא נדבקתי .
החוויה שעברנו השאירה הרבה "צלקות" לבני ולי, ולימדה אותי שאין דבר כזה מחלות קלות וצריך להתחסן על מנת להגן עלינו ולהגן על כלל האוכלוסייה. לכן, את ביתי בת השנה וחצי חיסנתי את כל החיסונים.
הסרטון שהצגת מסביר יפה מאוד את הנושא. חבל, שלא מפרסמים אותו יותר(באמצעי תקשורת, עיתונים, כשמחכים בתור לרופא וכו') אני בטוחה שאם הייתי רואה אותו לפני מספר שנים, זה היה חוסך לי את כל החוויה האישית שלי. החוסר ידיעה גורמת לאנשים לא להתחסן!!
יישר כח!
שרונה"
תוגבה זה הוא דוגמא אמיתית "סיפור מקרה" כאילו בהזמנה הממחיש באופן מלא מה קורא עם לא מתחסנים בזמן ע"פ לוח החיסונים של משרד הבריאות.

קורס בפיסבוק - לאן דוהרת רכבת ההרים הזו...

בקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב  בלמידה: היבטים בינלאומיים" - המועבר ע"י המרצה דר' חגית מישר-טל , הפייסבוק מהווה הידיעון והבמה להעלאת התוצרים של הקורס.
ביום המקוון - קיבלנו תרגיל מורכב הדרש ניתוח השוואתי בין מאמר, ו/או מצגת ו/או סקר כתתי שבוצע 
בגוגל דוקס על השימוש באינטרנט. נדרשנו להעלות את התוצר לפייסבוק ובנוסף להגיב לשני תוצרים
שהעלו חברינו לקבוצת הלמידה.
מדהים היה לראות, לקרוא ולעקוב אחר קצב העלאת התוצרים והתגובות שבאו אחריהם.
קשה היה לעקוב אחרי המידע באופן שיטתי ומובנה,  סוף סוף מצאתי פוסט מעניין, חזרתי לחומר 
הבסיסילקרוא כדי להגיב באופן מושכל, אופס... חזרתי והפוסט כבר טפוס, התקדם הלאה ומישהו זריז ממני הגיב לפני,  תחושת מרוץ ותנועה בתוך רכבת הרים אחזה בי. 

מה למדתי מהתרגיל המקוון:
1. קיימים אין סוף דרכים לניתוח חומר  פשוט, מילולית וגרפית.
2. קיימים בקבוצת הלמידה אנשים רבים ודעות רבות.
3. קיימת חזרה על החומרבהיבטים שונים.
4.הדיון הוא דיון מפוזר, ובעצם לא מגיע לעומק.
5. אני זוכרת היטב מהחומר את התחום אותו אני ניתחתי.
6. תחושת בדידות ודרך לא ברורה לאן אני הולכת מה המטרה בכל זה
לסיכום: חוויה לימודית מעניינת שחשתי בדידות בתוכה ולעיתים רציתי לשמוע/לקרוא את המרצה יותר
כמחוונת ויוצרת  סדר בתוך התהליך. התחושה הזו מלווה אותי גם בשימוש חברתי שלי בפייסבוק,
מה קורה כאן ?!מה זה קשור?! למה זה שייך?! מי זה מגיב?!
אין לי ספק שאנשים המשתמשים בכלי זה יותר ממני, חשים נח גם במרחב הלימודי האין סופי שקיים 
במדיה זו. תהיתי קצת בנושא וחיפשתי חומר תאורתי בנושא הלימדה בפייסבוק אהבתי את מאמרם של
אברום רותם ועידית אבני, הפייסבוק  2102 בחינוך - "לחשב מסלול מחדש" ינואר 2102   
המציג את מורכבות השימוש בכלי בקרב תלמידים ומורים, ולמרות המורכבות ממליץ להשתמש 
בכלי זה ללמידה, אם הגדרת מטרות ברורה והקפדה על ההזהרות הנדרשות בקרב ילדים.

ביצוע חיסונים עוד נדבך חשוב לצדק חברתי

היום נפטר חייל צהל מדלקת קרום המוח, כמה מיותר למות במאה ה-21 ממחלה שיש לה חיסון.
איני מצויה בפרטי המקרה שגרמו למותו של החייל, אבל לדלקת קורם המוח יש חיסון, החיסון נמצא בשגרת החיסונים של מדינת ישראל וניתן לתינוקות ולחיילים ביום הגיוס. כבר מספר שבועות אני מתכננת לכתוב על נושא החיסונים בבלוג, בימים אלה אנו נערכים במאוחדת לקראת חיסוני החורף הבאים עלינו לטובה :) חיסוני החורף כוללים: שפעת, דלקת ראות וחיסוני RSV לפגים. ושוב כמו בשנים עברו אנו דנים בשאלה כיצד ניתן להעלות את ההענות לביצוע חיסונים בקרב האוכלוסיה?בכדי לענות על שאלה זו התחלתי לחפש חומרי הסברה המסבירים על חיסונים בכלל וחיסוני החורף הפרט. מצאתי חומרים רבים באינטרנט בנושא, אבל מבין כל החומרים שמצאתי התרשמתי מאוד מהרצאתה של דר' לנדסמן קרן VAXX OF VAXX ON רופאה המתמחה בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה. הרצאתה עוסקת בנושא החיסונים מסבירה למה ואיך מחסנים, איפה האמת בטיעוני המתנגדים לחיסונים, ומה האמת מאחורי המחלות "הקלות" שנגדן מתחסנים. ההרצאה נתנה בפאב "אומה-בר" במודיעין במסגרת "ארגון הספקנים בישראל " הפועל למען קידום חשיבה ביקורתית ומבוססת ראיות בישראל.

דר' לנדסמן מסכמת את הרצאתה שמטרת החיסונים היא להגן על הסביבה, ובעיקר על אוכלוסיות חלשות באוכלוסיה תינוקות וקשישים מפני מחלות "קלות" שללא חיסון עלולות להפוך לקטלניות וזו חובתנו כחברה להגן
על החלשים באוכלוסייה.
לדעתי קיימת בורות באוכלוסיה והמון המון דיסאינפורמציה, דעות קדומות, מיתוסים ופרנויה (גם ברשת האינטרנט) לגבי חיסון ילדים בכלל וחיסון מבוגרים בפרט.
ואולי על כך עלינו במאוחדת לשים דגש כשאנו חושבים על דרכים להעלאת ההענות לחיסון, להעלות את הידע בקרב האוכלוסייה ידע מבוסס ראיות בהבנת מהות החיסון והשלכותיו לאורך זמן על הפרט והאוכלוסיה כולה.
ההרצאה המצולמת ארוכה כ- 61 דקות, לדעתי חשוב לצפות בהרצאה כולה להבנת הנושא וחשיבותו. לעזרת הקוראים בבלוג והצופים בהרצאה חילקתי את הנושאים בהרצאה ע"פ זמנים ונושאים. בשבוע שעבר בשיעור של דר' ליאת אייל "הערכת טכנולוגיות מידע וידע" , למדנו את הנושא של שילוב סרטים בלמידה, באחד השקפים צויין: חשוב לזכור " שילוב סרט בהוראה לעולם לא מסתיים בהקרנתו" בתקווה שההסברים בבלוג הלינקים והחלוקה לזמנים יוסיפו להבנת הנושא.

- מקורות מידע על חיסונים: דקה 01:00
- מבוא על חיסונים: דקה 02:30
- תופעות לוואי של חיסונים: דקה 05:30
- בריאות הציבור מה זה: דקה 09:30
- שפעת: דקה 18:00
- הקשר בין חיסונים ואוטיזים: דקה 20:30
- מחלות "קלות" וחיסונים : דקה 26:20
- חצבת : דקה 27:50
- דלקת קרום המוח: דקה 35:00
- טטנוס: דקה 37:00
- אדמת: דקה 42:00
- שעלת: דקה 46:00
- אבעבועות שחורות: דקה 49:00
- פוליו שיתוק ילדים: דקה 50:30
- תחלואה בישראל שנת 2012: דקה 54:00
- סיכום: דקה 59:00

חוויה לימודית בהמשכים - שלב ג'

השתתפות והצגת יחידת הלימוד בכנס בין-לאומי למצוינות בחינוך:

הצגנו את יחידת הלימוד ב- 10/07/2012 בפנל שעסק בתחום הלמידה מרחוק E-Learning , בפנל הוצגו 5 תחומי לימוד שונים מהארץ ומהעולם(ממדינת טיוואן).
ניכר היה שהיחידה שלנו מורכבת ונעזרת בישומים ממוחשבים רבים וכלים מתוקשבים ברמה גבוהה  מעולם ה- WEB 2.0.
חבל שההצגה שלנו ושל המורים האחרים בפנל הייתה בפורום מצומצם כל-כך, לדעתי חשוב לחשוף את הנושאים ותוכניות הלימוד שהוצגו בפנל בפורום הרבה יותר גדול ואפילו ליצור מאגר מידע  שיתופי שיצור יכולת לשיתוף התכנים בין מורים בין בתי ספר וגם בין מדינות. הדבר יקדם את החינוך המתוקשב באופן ניכר.
אין ספק שהמצגות שהוצגו מישראל בפנל בלטו באופן משמעותי בחשיבה היצירתית של המורים והדרישות מהתלמדים והציגו תוצרים מרתקים.
כאחות המשתתפים בכנסים מקצועיים בתחום הבריאות ועושה מאמצים ניכרים גם להציג בהם, נהנתי מאוד מהחוויה של כנס מעולם תוכן אחר ובין לאומי.
הצטערתי מאוד על כך שלא יכולתי לבלות עם השותפות שלי לקבוצת הלימוד יותר בשל התחייבויות קודמות במסגרת העבודה.

חוויה לימודית בהמשכים - שלב ב'

יחידת הלימוד התקבלה להצגה בכנס בין לאומי למצוינות בחינוך
יחידת הלימוד האינטר-דסיפלינארית (שהצגתי בפוסט הקודם) בנושא - ראיה ועיוורון התקבלה להצגה
בכנס הבינלאומי למצוינות בחינוך תאוריה-מחקר-מעשה
שהתקיים בירושלים בתאריכים 09-12 ליולי 2012 להרצאה של 20 דקות בסשן שעסק ב- E-Lerning, למידה מרחוק.
תמונת הדף בה שובצה הרצאתנו:


עבודת ההכנה להצגת יחידת הלימוד בכנס דרשה מהחברות לקבוצת הלמידה חשיבה משותפת, פיתוח היחידה ושימוש בכלים מתוקשבים אינטרנטיים נוספים מסוג WEB 2.0.
להצגת היחידה השתמשנו בכלים אלה:
1. העברנו את היחידה מאתר המכללה לאתר שבנינו ב- Google Sites
2. בחרנו להציג את היחידה בעזרת מצגת בפורמט PREZI

1 Sight and blindness in the technological age on Prezi

 מבחינתי זו הייתה הפעם הראשונה שהשתמשתי בכלים אלה ואין ספק שהשימוש בהם ובמיוחד בתוכנת PREZI להצגת מצגות הייתה חוויה חדשה לגמרי, המציגה את התוכן באופן דינמי ומשתנה ע"פ פני משטח ענק.
בשני הכלים האלה ברצוני להשתמש בעבודתי בקרוב במסגרת עבודתי.

חוויה לימודית בהמשכים - שלב א'

בניית יחידת לימוד מתוקשבת 
במסגרת הלימודים בקורס טכנולוגיית תקשוב ותקשורת למידה בהנחיית דר' גילה קורץ ונעמי פורת.
בנינו קבוצת הלמידה ז'נה, ליביה, רונית ואנוכי, יחידת לימוד בנושא - מבנה העין, תהליך הראיה ועיוורון.
ביחידה משולבים ארבעה תחומי דעת (מדעים, אנגלית, טכנולוגיה ושפה) ועוסקים בנושאי התוכן הרלוונטיים
להם תוך השקה והשתלבות מערכתית ורב תחומית ביניהם.
בעולם הדיגיטלי המאוד חזותי חוש הראייה הפך להיות משמעותי יותר לתפקודנו היום יומי.
נושא היחידה התגבש באופן הדרגתי בתהליכי חשיבה משותפים של חברותי המורות ושלי
במטרה לשלב ביחידה אחת את עולמות התוכן המקצועיים השונים של כולנו. אתגר משמעותי וחשוב לכולנו.
היחידה הינה מתוקשבת א-סינכרונית, כלומר הלמידה מתבצעת באופן אישי מהמחשב
של כל לומד ובזמן המתאים לו, אך תוך עמידה במסגרת זמן מוגדרת קבוצתית (שבועיים),
קיימת גם אפשרות ללמידת עמיתים ולתמיכה וירטואלית מהמנחה ומשאר הלומדים.
כמו כן בסיום הלימוד ביחידה יתבקשו התלמידים להעריך את תוצרי עמיתיהם לקבוצה ותתבצע
רפלקציה על תהליך הלמידה המתוקשב ביחידה זו.
היחידה מציגה מודל למידה אינטר-דיסציפלינרי (בינתחומי) כיחידה אחת מיני רבות שניתן לפתח.
בחרנו לפתח יחידה לימודית אינטר-דיסציפלינרית מתוך שאיפה הוליסטית התואמת את העולם הגלובלי,
בו מטושטשים הגבולות מצד אחד ומתרכזים בנושא מסוים מזוויות שונות.
היחידה מתמקדת בנושא הראייה, מגבלותיה והפתרונות שהומצאו מתקופתו של לואי ברייל ועד ימינו אלה. פתרונות הבאים לעזור לתמוך ולהתגבר על מגבלת ראייה, בתחומי החיים השונים, הן מהבחינה הפיזית והן התקשורתית ברמה האישית והסביבתית.
מצורף קישור ל - יחידת הלימוד אינטר-דסיפלינרית בנושא ראיה ועיוורן - המופיע באתר המכללה
אוכלוסיית היעד - הלימודים מיועדים לתלמידי חטיבת הביניים (ח'- ט').
זמן משוער לביצוע היחידה - ארבע שעות.
מטרת על:
התלמיד ילמד בגישה רב תחומית ( אינטגרציה בין הדיסציפלינות) ולימוד הוליסטי חווייתי תוך פיתוח
חשיבה מסדר גבוה של התמודדות עם בעיות ופתרון בעיות, כל זאת כחלק מראייה רחבה וביקורתית,
תוך פיתוח אוטונומיה לימודית.
פיתוח היחידה דרש מאיתנו להשתמש ולהפעיל כלים מתוקשבים חינמיים הנמצאים ברשת מסוג WEB 2.0, וסיפקו לנו פלטפורמה טכנולוגית ליצירת תכנים שהותאמו לתכנים והצרכים של יחידת הלימוד.
השימוש בכלים השונים במהלך העבודה על יחידת לימוד זו היווה חלק משמעותי בהבנת והכרת הכלים השונים ויישומם בלמידה המתוקשבת.
מבחינתי כרכזת הדרכה יחידה זו והכלים בהם השתמשנו יכולה להוות מודל לבניית יחידות לימוד בתחומים מקצועיים שונים לאחות הקהילה ללמידה מרחוק ובקצב אישי.
פרויקט זה התקבל להצגה בכנס בין לאומי למצויינות בחינוך שהתקיים בירושלים בשבוע שעבר ועל כך
בפוסט הבא .

משוב ממוחשב ומתוקשב

בפוסט שכתבתי ב - 23/05/2012 גוגל דוקס - Google Docs - כלי עבודה לרכזת הדרכה במאוחדת תארתי את תחילת השימוש בכלים מתוקשבים לטובת עבודתי כרכזת הדרכה, והצגתי את המשוב הממוחשב שהכנתי להערכת כנס האחיות השנתי לאחיות מאוחדת שהתקיים בחודש מאי 2012.
למשוב המתוקשב ענו 86 משתתפים בכנס, כל התשובות רוכזו בטבלת EXEL שבעזרתה סיכמתי מספרית את ההערכות, לכל אחת מההרצאות של הרופאים והאחיות שהרצו במהלך הקורס.
את החלק המילולי של המשוב ריכזתי בעזרת תוכנת WORDLE היוצרת מטקסט "ענן מילים" - בענן המילים גודל המילים נקבע ע"פ תדירות הופעת המילה בטקסק. ככל שהמילה מופיע יותר פעמים המילה גדולה יותר.
סיכום המשוב והכנס כולל תמונות המתארות את עיקרי הנושאים והחוויות העלתי כאלבום תמונות בעזרת 
תוכנת FlipSnack היוצרת אלבומי תמונות לפורטל הארגוני של "מאוחדת" להנאת האחיות וכלל העובדים.

לאורך כל שנותי כרכזת הדרכה נתבקשו משתתפי הכנסים/קורסים/ימי עיון למלא משוב. סיכום המשוב נעשה באופן ידני תוך הערכת התוצאות באופן כללי במטרה להסיק מסקנות לפעילות הבאה באותו התחום.
המשוב הממוחשב הקל על תהליך סיכום הכנס, נתן הערכות מספריות מדויקות ועזר בהבאת המשוב לידיעת כל הגורמים הרלוונטיים בארגון לטובת הפקת לקחים והמשך פיתוח הדרכות על בסיס מידע מדויק. מסקנה אישית שלי לאחר מעשה, היא בנוגע לענן המילים, בפעם הבאה הפריד בין הערכות חיוביות להערכות שליליות, הערכות שלליות נבלאו בתוך החיוביות בענן המוצג ולא באו מספיק לידי ביטוי.

אחות - מקצוע במשבר

מקצוע האחות נמצא במשבר, משבר מתמשך תדמיתי ומקצועי הגורם לירידה משמעותית בפונים למקצוע, בעזיבה של הנמצאים בו ולמחסור הולך וגובר של אחיות במערכת הבריאות. גם במאוחדת קיים מחסור הולך וגובר באחיות והנושא עלה היום שוב בישיבת האחיות המחוזיות בה השתתפתי.
במהלך הישיבה נזכרתי בבלוג שקראתי לא מזמן של העיתונעית טלי רוזין עיתונאית הכותבת בנושא בריאות, בריאות נשים ועוד. נתקלתי בבלוג לפני מספר שבועות בשיטוטי באינטרנט כשחיפשתי חומר בנושאי מקצוע האחות והמשבריות בו הוא נתון.
הפוסט הראשון - אחות לנו והיא לגמרי לא קטנה מה - 06/07/2010 נכתב כתגובה להצעת משרד הבריאות לפתור את המחסור באחיות - בהמצאת מקצוע חדש שנקרא - סייעת לאחות, הרעיון נגנז מהר מאוד על-ידי הממציא עצמו.
......" איך זה שאף אחד לא חשב לראות במשבר הזדמנות לשיפור מעמדה של האחות? הרי במקום להמציא לה סייעת אפשר שנועדה לפטור אותה מעבודות "שחורות", אפשר היה להזניק אותה קדימה, ולתת לה לעשות חלק מעבודתו של הרופא. באמריקה למשל, לצד האחות המוסמכת (Registered Nurse) ישנה ה Nurse Practitioner, אותה אחות המשמשת יד ימינו של הרופא וחוסכת לו לא מעט עבודה. היא זו שמנהלת את תיקיהם של החולים הכרוניים, מפנה לבדיקות, כותבת מרשמים, עוסקת בחינוך ובמניעה, ועושה עוד דברים רבים שגורמים לה להרגיש "ראש גדול", ולפציינטים טוב יותר "........
הפוסט השני - לשחרר את פלורס מה- 22/07/2010 נכתב בהמשך לאירוע הקודם, וההד שיצרה הצעת משרד הבריאות ובקרב אחיות ראשיות של כל אירגוני הבריאות
....." הזמינה אותי לישיבה עם פורום האחיות הראשיות של בתי החולים של הקופה. אף אחת מהן לא החזיקה הבוקר עששית, אבל כולן חיפשו את האור. זה שיחזיר מעט זוהר למקצוע שלהם. ועוד לפני הזוהר – כבוד."..........

חלפו שנתיים מאז שטלי רוזין כתבה פוסטים אלה, אבל לצערי דבר לא השתנה.
כל מילה בפוסטים משקפים את המציאות הקשה והמשברית בו נמצא המקצוע. המשבר לא מדלג על מערך האחיות במאוחדת, ואולי אפילו בשל התקופה המשברית, פוסט דו"ח מבקר המדינה והר-אירגון בו אנו נמצאים בימים אלה, המשבר המקצועי במאוחדת עוצמתי אפילו יותר.

חזון ההדרכה שלי

חזון ההדרכה שלי לאחיות הקהילה התגבש לאט ותוך כדי התפתחות התפקיד אותו אני ממלאת במערך האחיות המאוחדת בשנים האחרונות.
במקביל להתרחבות התפקיד האישי שלי חלה התפתחות שלדעתי היא דרמתית בתפקיד אחות הקהילה. אוכלוסיית המטופלים בקהילה השתנתה מאוד בשנים האחרונות מהסיבות הבאות: הזדקנות האוכלוסיה, יותר חולים מורכבים נמצאים בקהילה(מחלות כרוניות, בחירה למות בבית, או אילוצי תקציב משפחתי לאשפוז סיעודי מורכב). תחומי טיפול  ומניעה התרחבו והועברו ממשרד הבריאות לקהילה, שחרור מוקדם של חולים לקהילה בשל עומסים בבתי החולים ובנוסף קיימת היום יותר מודעות לרפואה מונעת ויוזמת לשיפור הבריאות באוכלוסיה בכל שלבי החיים.
כל הנ"ל (ועוד גורמים)הביאו להתפתחות תחומי טיפול ומניעה שקופות החולים אמונות עליהם ולאחיות הקהילה חלק משמעותי ומרכזי בטיפול בהם, בניהול -תחומים, בניהול-טיפול ובקידום בריאות באוכלוסייה.  
מערך האחיות במאוחדת מונה כיום כ- 800 אחיות, כשלכל אחד/ת מהאחיות/ים תחום התמחות, צרכי למידה וסטנדרטים מקצועיים מערכתיות בהן היא צריכה לעמוד (תארים, קורסים על בסיסיים, קורסים מקצועיים השתלמויות שנתיות עדכונים ועוד).
השאיפה לניהול הדרכה אופטימלי לארגון למערך האחיות ולכל אח/ות,  הביא אותי לחשיבה שכדי שנוכל לתת לאחות את הכלים הנדרשים למיצוי הפוטנציאל האישי ולעבודה מקצועית ע"פ עולמות התוכן הנדרשים והעדכניים ביותר, יש לפתח מרכז-הדרכה (בית-ספר) השוכן בתוך מוסד אקדמי מוכר בו קיימים כל הכלים ללמידה מתקדמת ומקדמת. 
במסגרת הקורס החינוך במאה ה-21 נדרשתי להכין חזון מקצועי והנה החזון לעיונכם:

 

מקורות:
החולה הכרוני בקהילה - יונת למד - שרותי בריאות כללית

                                            

רפלקציה על כתיבת הבלוג

הדרישה של מרצות הקורס לכתיבת רפלקציה על התהליך, נראתה לי מעט תמוהה.
מה הכוונה בכתיבת רפלקציה על הכתיבה בבלוג ?הרי כל כתיבת הבלוג היא רפלקציה אחת מתממשכת על הלמידה לתואר !!  אז עכשיו אני בעצם מבצעת  רפלקציה על רפלקציה ??!! :) :)
בכל שבוע מחדש לוקח לי זמן לחשוב על מה לכתוב, במידה ויש לי כבר רעיון על מה לכתוב אז השאלה שעולה היא, איך לכתוב אותו? איך לבצע אותו בפועל כדי להתנסות? ואיך לקשר בין עולם התוכן של הלמידה לתואר בחינוך תקשוב ולמידה לעולם התוכן המקצועי שלי כאחות קהילה, בריאות-הציבור , ניהול, הדרכה.
כל שבוע מחדש אני מוצאת שזה ממש לא פשוט, לעיתים מאתגר, לעתים מתסכל, אבל תמיד דורש חשיבה של ממש איך לקחת את אחד הכלים ו/או אחד הנושאים הנלמדים ולכתוב עליו מההיבט האישי, בשילוב ההיבט המקצועי

הרפלקציה

1. תהליך כתיבת הבלוג מורכב, מאתגר ולדעתי אילץ אותי להשתמש בכלים מתוקשבים
וWEB'יים, שלא הייתי מתנסה בהם ללא הבלוג.
2. אני רואה בבלוג הזדמנות להכרות אישית רחבה יותר, הכרות מעמיקה יותר מעבר למקצועיות
פרופר, בפוסטים אלה אני מנסה לקשר בין הנלמד למקצועי וטעימות מעולי האישי.
3. נושא נוסף שחווייתי במסגרת כתיבת הבלוג, היה תהליך ה"חיפוש" וה"טיול" בעולמות הבלוגים
הקיימים ברשת בחיפוש אחר "בלוגרים" בעלי עולמות תוכן הדומים לשלי. לאחר שמצאתי
ובחרתי בלוגים, אני נהנית לקרוא פוסטים חדשים וגם ישנים של הכותבים.
4. בתהליך כתיבת הבלוג בשלב זה אני חשה בדידות, עדיין אין מספיק מגיבים לכתיבה שלי.

מחשוב, תקשוב, עיתון "הארץ".

תקופת מבחנים ואסור לבזבז זמן...
חופש מכתיבת פוסטים, אבל בכל זאת מתחשק לי לכתוב..

פתחתי הבוקר את עיתון "הארץ" רק לחמש דקות עם הקפה, הרגל ידוע ושינוי במחלוקת בביתנו.
מחלוקת? כן מחלוקת! - מנוי לעיתון בתשלום חודשי, כשכול בני הבית בוגרים היושבים שעות מול המסך המרצד במהלך היום ונחשפים למידע חדשותי ואחר עדכני ביותר.
הרי איך אפשר להתחיל יום?! בלי החדשות הישנות של יום האתמול עם הקפה של הבוקר. הרגל כבר כתבתי!!
אפילו הקטנה בילדים נדבקה במהלך השנה בהרגל זה (הישג לא מבוטל לדורYY'ת מבוהקת), "איפו גלריה? " היא שואלת עוד לפני שמזגה לעצמה את הקורנפלקס לקערית.

אבל מה שרציתי בכלל לכתוב בפוסט זה,
שבחמש דקות של דפדוף בעיתון ורק בשניים מחלקיו מצאתי כ- 6 כתבות, העוסקות בנושאי למידה מתוקשבת, מחשוב, למידה מרחוק, תוכנה, פיתוח תוכנה, סטארט-אפ אפליקציה ועוד. כהרגלי בתקופה האחרונה אני שומרת את העיתונים הרלוונטיים בצד, וזה במטרה ללמוד ולהתייחס לכתבות רלוונטיות באחד הפוסטים הבאים בבלוג שלי, (אני אמורה לכתוב כ-50 פוסטים בבלוג לימודי זה ואני רק במספר-10). הערמה של העיתונים בחדרי עם כתבות/נושאים שאני רוצה להתייחס אליהם בבלוג כבר ממש לא מבוטלת. (מה זה אומר שלבלוג שלי יש שותפים? הוא לא רק שלי ! רעיון לנושא כתיבה לפוסט הבא?!)

כותרות הכתבות שמצאתי היום:

• נשארו בבית, וקיבלו אותם ציונים כמו חבריהם. מחקר חדש שולל את הדימוי השלילי שדבק בתוכנות הלימוד מאת: אסף שטול- טראורינג.
• סטארט-אפים שעושים סארט-אפים שעושים סארט-אפים -מסיפורי מנהטן/אורן פראנק - מתחבר מצויין עם החומר הלימוד למבחנים הקרובים של דר' ירדן קידר חשיבה ולמידה ודר' גילה לוי עצמון החינוך במאה ה-21.
• הטכנולוגיה שחירבה את הנפקת חברת הטכנולוגיה הגדולה בהיסטוריה מאת: אשר שכטר
• ריסטארט-אפ מאת עידו אפרטי
• המתכון המנצח לקליר-אפ הטכנומאניקים מציגים : כך תיצרו את האפליקציה שתהפוך אתכם למיליונרים מאת: ירון צמח ואליחי וידל

אני לא מוצאת כרגע את הכתבה השישית, אולי טעיתי בספירה שלי קודם ?! גם 5 כתבות בנושאי מחשוב תקשוב למידה זה מספר לא מבוטל לשני חלקי עיתון בבוקר אחד.

אבל מה שבאמת כל כך מדהים בעניי:
1. הידיעה שכל כתבה היא פתח לעולם תוכן עצוםםםםםם!
2. שאני נמשכת לקרוא את הנושאים האלו בכל מקום וגם בעיתון (כאילו חומרי החובה ללימוד לתואר לא מספיקים ) 

3. זו רק תחילת הדרך של הלמידה בתחום תקשוב ולמידה. מאתגר :) מבלבל ":" וגם מתסכל :( 

גוגל דוקס - Google Docs - כלי עבודה לרכזת הדרכה במאוחדת

עם תחילת הלימודים לתואר שני הוצג לנו הכלי - גוגול דוקס. די מהר הפך שרות זה של ניהול מסמכים מקוון לכלי עבודה משמעותי בקבוצת הלמידה שלי במכללה, להכנת עבודות מסמכים ועוד במסגרת מטלות הלימודים שלנו.
השימוש בגוגל דוקס מאפשרת לגבות את מסמכים, לשתף אותם עם חברים ולגשת אליהם מכל מחשב המחובר לרשת בכל זמן. בגוגל דוקס קימים כל סוגי התוכנות הבסיסיות, המוכרות לנו מחבילת האופיס והכוללת מיסמכים מסוג:  וורד, אקסל ופאוור פוינט ומחולל טפסים לסקרים.   
השבוע השתמשתי בכלי זה לראשונה במסגרת עבודתי. 
בסוף השבוע האחרון 17-19 למאי התקיים כנס האחיות השנתי של אחיות מאוחדת בנושא "איכות וצמצום פערים ברפואה". יצרתי בגוגל דוקס שאלון משוב אנונימי המיועד רק למשתתפים בכנס ונכון לכרגע ענו כ-54 משתתפים מתוך כ- 140 משתתפים בכנס.
המשוב חשוב מאוד למידה על הכנס מראות עיניהם של המשתתפים, מתוצאות המשוב יופקו לקחים  שייושמו בעתיד בכנסים אחרים.
המשוב הופץ במייל לכל המשתתפים ע"י כתובת לינק מקוצרת URL.
אני ממתינה לתשובות נוספות למשוב כדי לסכם אותו ולהפיץ לכל המשתתפים בכנס.
עוד לפני ניתוח נתוני המשובים שהתקבלו, אני רואה יתרונות רבים בשימוש בכלי זה, מהיותו ירוק (ללא בזבוז נייר) וגם בזמינות של כל התשובות באופן מסודר ונגיש לניתוח תוצאות.

ברשת האינטרנט קיימים סרטים רבים 
ומסמכים רבים המסבירים כיצד לעבוד
בישומי גוגול דוקס,מצורף בזה סרטון
שהוכן במרכז ללימודים אקדמיים 
ע"י  נדב בדריאן.

פורטל פנים ארגוני במאוחדת

בימים אלה אנו שוקדים על הכנת החומרים לפורטל הפנים ארגוני שעומד לעלות לאוויר
בתחילת יוני 2012.

לפני תחילת העברת החומרים לעורך הפורטל, עלו בי שאלות רבות שביניהן: 

1. מה מטרת הפורטל ?

2. כיצד הפורטל יכול לתרום להדרכה ולמידה של האחיות בארגון ?

3. במה להתחיל ?

פורטל פנים ארגוני הוא למעשה יישום המבוסס על טכנולוגיה האינטרא-נט,  
הפורטל הנו מערכת תקשורת פנים ארגונית המהווה אמצעי לריכוז מידע ושיפור התקשורת הפנים-ארגוניות ברמות שבין העובדים, בין העובדים למנהלים ובין בעלי תפקידים ותחומים
מקצועיים בתוך הארגון. 

מבחינתי האתגר הוא הפיכת הפורטל לכלי עבודה, למידה ותמיכה לאחיות בארגון.
בעידן ה- WEB 2.0 פורטל ארגוני אמור להיות:

                                                                                                

  - לא רק מאגר מידע של מצגות ונהלים אלא מקור
    לשאילת שאלות וקבלת מענה מיידי.
  - אתר שיש בו מקום למידע על בסיס אתרי ווקי, 
    בלוגים ושיתוף מידע בין העובדים (אחיות).
  - אתר "חברתי" המאפשר לתוכן המועבר בו ומחוצה
    לו לקשר בין העובדים (אחיות).
  - אתר בו עובד יכול בקלות לקבל מענה על שאלות שכיחות 
    שמתעדכנות כל הזמן בהתאם לפניות.


השינוי בתפיסת ניהול המידע בעידן ה- WEB 2.0 הוא שלא מדברים עוד על טכנולוגיה המאפשרת איתור מידע אלא על טכנולוגיה המאפשרת לעובדים ( אחיות ) למצוא אחד את השני ולהעביר מידע ביניהם לפתרון בעיות, למידה הדדית ותמיכה מקצועית האחד בשני.

לדעתי העברת הידע הנכון, בזמן הנכון, לעובד הנכון, בארגון גדול הפרוס בכל הארץ, מהווה אתגר עצום המשתנה כל הזמן. בנוסף יש לזכור שבעידן שבו קיימת התפוצצות מידע בתחום הרפואה וקצב התפתחות והשתנות התרופות התכשירים הבדיקות החבישות ועוד הוא רב, למידה פורמלית בכיתה שבה מורה מול לומדים אינו מספיקה לעמוד בקצב ולהגיע לכל משתמשי הקצה.הלמידה בעידן הזה חייבת להיות אקטיבית משתנה וזמינה כל הזמן לכול העובדים בארגון. חשוב שנשכיל ליצר פורטל אקטיבי המשרת את העובד .